לא משנה מה אני עושה וכמה אני מכבדת, תמיד חוזרת הביתה לפרצופים והוא נותן חי הרגשה ששום דבר לא מספיק. בעלי כל הזמן בלחצים שלו, לא יוזם בנינו שום זמן חוויתי ביחד בטענה שהוא לחוץ. אני עם הילד אחרי יום עבודה כל הזמן לבד.. אם הוא קצת איתן אז זה גם מפריע לו. (הוא עצמאי ולא כל הזמן עובד) ככה זה גם כשהוא בחופש. היום ואתמול היה בחופש אני חוזרת סחוטה ועייפה, מטפלת בילד, צריכה עכשיו להרים את עצמי לנקות והוא עוד בא אלי ביציאה.. אני מתחיל להרגיש דיכאון אני צריך חופש לבד יומיים. פגועה ופשוט לא בא לי להמשיך להשקיע.

כואב לשמוע 🥹 שקלת טיפול זוגי?

היינו בהמון יועצים. זה משהו פשוט חוזר. לא חושבת שיש איזה פיתרון

זה פשוט האופי של הבן אדם. אין לו יכולת הכלה והתמודדות במצבי לחץ. הוא דואג לעצמו ולצרכים שלו ולזה הוא מסוגל. ממש קשה לי פה

דברי איתו דוגרי על מה שמפריע לך ותראי איך הוא מגיב

כן, זה פשוט האופי שלו. מכירה מקרוב טיפוס כזה. חמוץ, לחוץ,מתוסכל וממורמר כל הזמן, נותן הרגשה שתמיד רע וגם שמשתדלים ועושים הרבה כדי לעודד את רוחו או לגרום לו לשמחה,זה אף פעם לא מספיק לו. הוא לא יודע להעריך על מה שיש, רואה רק את הרע בכל דבר. שואב את האנרגיה של הקרובים לו. במקרה שלך,שואב ממך אנרגיה ומשאיר אותך מרוקנת כי את תמיד מנסה לרצות אותו, להוציא אותו מהמצב שבו הוא נמצא ומשקיעה בשביל אנרגיה עצומה עד שאת מתרוקנת ושוקעת בעצמך בבאסה. העצה שלי אלייך זה פשוט להפסיק להשקיע בו. תחשבי על עצמך,תעשי דברים שעושים לך טוב,תדברי ותיפגשי עם משפחה וחברות. הוא רוצה להישאר ממורמר וחמוץ-שישאר. אל תתני תשומת לב ואל תתדלקי את הצורך לשאוב ממך אנרגיה ולגרום לשקוע כמוהו במחשבות שליליות. שילך לטיפול. את לא הפסיכולוגית וגם לא תוכלי לטפל בזה,כי זה מי שהוא

תתחילי להשקיע בעצמךך מאמי עד כמה שזה עצוב אבל את לא יכולה לשבת ולהגיד זה מה שיש תתחילי לעשות דברים מעניינים אותך תפסיקי לצפות ממני ( גודל האכזבות כגודל הציפיות אומרים לא ) תעשי הכל לבד תשלימי את הפערים בעצמך ואז כשהוא יראה אותך מאושרת למרות המרמןר שלו וממשיכה לחיות את החיים שלך אז אוליי אוללייי הוא יתחיל לשנות גישה אם לאא את כבר תהיי בשלב שאת לא צריכה אותו אז שיקפוץ לך תהי במקום שעושה לך טוב עם אנשים שעושים לך רק טובב

צטדקות מיליון אחוז, אין עצות יותר נכונות מזה.. מה אשעה כשאני כן צריכה את הקרבה שלו? בכל זאת. יש לי רגשות והוא פשוט לא בפניות לספק לי. המשפט הקבוע, אני רוצה שאני אין לי כוח לדבר כרגע. יום, יום.... ולפעמים כן. אני צריכה אותו. אני גרה במושב, לא מצאתי פה חברה לצערי. יש לי תכלס חברה אחת טובה שאני בקשר איתה וגם דברים שהיא מציעה פשוט אין לי שום כוחות שנשארו בסוף היום. לא נפגשת עם נשים, הקשר עם החברות נותק בגלל המרחק. איך הייתן מציעות לי להתחיל למצוא קשרים תכלס? מאוד קל לי להתחבר ובכללי ליצור שיח אבל זה פשוט לא קורה וגם לא יודעת מאיפה להתחיל...

תנסי להכיר חברות בעבודה,תיצאי עם הילד לגינת משחקים ותנסי להתחבר לאימהות. תקיפי את עצמך באנשים חיובים. תישמרי על קשר עם החברה ועם המשפחה, גם אם את מרגישה שאין לך כוחות,תעשי מאמץ להיפגש עם החברה ועם המשפחה. לגבי הרצון שלך לקירבה, את לא יכולה לעשות עם זה כלום,כי הוא זה שיחליט מתי לספק לך את הקירבה וזה יקרה רק כשזה נוח לו וכשהוא ירצה בכך, פחות חשוב לו הרצון והצורך שלך. זה הטיפוס וזו המציאות. מציעה לך להיכנס ליוטיוב ולשמוע קצת על זוגיות עם נרקסיסט. יש כמה סוגי נרקיסיסטים אך לכולם מכנה משותף, הם חושבים אך ורק על עצמם,טיפוסים רעילים, כולם זקוקים לאנשים קרובים שמהם ישאבו וירוקנו מהם את האנרגיה. אני גם "זכיתי" בעבר להיות בזוגיות עם טיפוס כזה וזה היה לא פשוט, באיזשהו שלב הם גורמים לך לאבד את שמחת החיים שלך. תשמרי על עצמך🙏

רחלי תודה:) לא חושבת שזה ברמה קיצונית... (ראיתי את הסרטונים במקרה, בעבר יודעת על מה מדובר). זה לא מהמקום הזה אצלו. זה יותר קושי להתמודד עם לחצים וזה משפיע על ההתנהלות בבית.. ברוך השם שלזה לא נרקיסיסטי.