לבנות ששומרות נידה איך איך עשיתן את זה כל כך הרבה ימים אחרי הלידה איך ? אני שבוע 39 ומפחדת מזה פחד מוות שלא אוכל לגעת לחבק לנשק… ברור שלא יחסי אישות, זה פחות שייך… אבל מה עם החיבוק שהוא לא יוכל לתת לי🥺🥺 תנו לי עצות לעבור את זה אני באמת רוצה להצליח… נראה כמו משימה בלתי אפשרית 😞

תראי, לגבי יחסי אישות- לא חושבת שתרצי מעצמך..לגבי מגע-זה קשה מאוד מאוד!! העצה היחידה שאני יכולה לתת לך היא העצה שחז"ל נתנו,לשמור חזק חזק על הגדרים (לא להעביר מיד ליד וכו') וככה יש סיכוי שתצליחו לשמור..בהצלחה 🙏

ואויי זה כל כך קשה אבל עוברים את זה עם שתיכם תהיו מודעים למצב שהולך להגיע ותחזקו אחד את השני זה יעבור לכם ותצלחו כמו גדולים אבל קשה זה קשה

אודל את צודקת שם צריך הכי להחזיק אחרת נופלים… אני נראלי הולכת לבכות על זה מלא למרות שמתכוננים לזה זה קשה בטירוף… ואנחנו לא נשואים שנה עוד אז עדיין יש את הריגוש של המגע

אל תחשבי על זה כל כך הרבה, מבטיחה לך שתיהיה כל כך עסוקה עם עצמך והתינוק שזה יטריד אותך הרבה פחות ממה שאת חושבת.

מאחלת לך שתמיד יהיה לכם את הריגוש של המגע אם שומרים טהרה הריגוש הזה תמיד יהיה קיים (במיוחד ביום של המקווה) ואחרי לידה כל הקושי זה בהתחלה מיד אחרי הלידה ששניכם בשיאא אחרכ את תהי כ"כ עסוקה עם הביבי שזה פחות יהיה לך חשוב

אין אתן מהממות תודה רבה לכן בנות ישראל הטהורות ❤️

זה היה קשה ברמות שלא ניתן לתאר, אחרי הלידה הדבר היחיד שאת רוצה זה חיבוק וחיזוק ממנו, ליטוף ניגוב של הדמעות (שיוצאות בלי סוף) וזה בלתי אפשרי עם הזמן מתרגלים, כן זה יהיה קשה אבל לאט לאט את מתרגלת למצב בעיקרון ההתחלה היא הכי קשה

וואו אמאל'ה.. זה הדבר היחיד שגורם לי לא לרצות ללדת כבר! כמה זה קשה... גם ככה תקופה קשה פיזית ונפשית והכל סיר לחץ ואז גם את לא יכולה לקבל חיבוק.. ועד שמצליחים להתנקות ולהטהר זה מורט עצבים.. מה שמחזיק אותנו זה פשוט העניין שזה אסור. אנחנו מאמינים בדרך שלנו במאה אחוז ואסור זה אסור. ושה' יעזור..

חייבת להוסיף (מניסיון ממש עכשיו) שאחרי לידה את עסוקה 24/7 בטיפול בתינוק, מניקה או ישנה ושאר הזמן פשוט עייפה כך שאין ככ זמן לגעת בבעל או לחשוב על הקושי של הנידה.. בקיצור זה עובר מהר וגם לא ככ קשה.. בהצלחה!

לדעת שיש עוד נשים שעברו את זה , זו כבר חצי נחמה…❤️ תודה לכן בנות, אקרא את התגובות פה שוב ושוב ברגעי קושי 🙏🏻