היי, חייבת לפרוק! בימים האחרונים אני מרגישה חסרת סבלנות, בעלי בחול למשך שבועיים ואני בבית עם תינוק בן 8 חודשים. הלילות איומים, הוא לא ישן וצורח בלי סוף ובלילה שאני מנסה להרדים אותו הוא יכול להיות לי שעות על הידים ובשניה שאני שמה אותו במיטה הוא צורח.. יצא לי בימים האחרונים פשוט להתרגז עליו ולצעוק שיהיה בשקט. היום בבוקר צעקתי על אחותי צעקות חזקות בטלפון כי היא זרקה משהו שממש חשוב לי ועולה המון כסף. בזמן שאני צועקת התינוק שלי היה במיטה שלו ומי הסתם שמע הכל.. אני יןדעת שהוא לא מבין אבל אני מרגישה כל-כך רע עם עצמי שאני חסרת סבלנות אל הסביבה ובעיקר חסרת סבלנות אליו.. בדרכלל אני לא צועקת, אבל אני פשוט מרגישה כל כך עייפה וחסרת אונים! מפחדת שאני עושה נזק לילד שלי עם כל הצעקות שלי.. אני מפחדת שהוא יחשוב שצעקות זה משהו מקובל.. אני מפחדת שהוא ישנא אותי או יפחד ממני כי אני משתגעת ומאבדת עשתונות אופ מרגישה כל כך אשמה!!!!!

חיבוק🫂 זה נשמע סטרס ממקום של עייפות ובדידות,והתינוק כנראה מרגיש אותך ולכן מתנהג ככה תנסי להתמלא בדברים שאת אוהבת, אם יש לך את האופציה אז לנוח צהריים, להרפות, לשחרר עומס כמה שאת יכולה לפנק את עצמך באוכל מוכן או כל מה שיעשה לך טוב💖