אני שבורה נפשית ממש ומרגישה שמאבדת את כל הסבלנות כלפי הילדה דווקא כשהיא הכי צריכה אותי (בת שנה) אני לא מספיקה להינות ממנה כי אני עסוקה בלהקרע בבית ובריבים עם בעלי וזה מוריד לי את החשק מהדבר הכי טהור בעולם

אני תמיד לבד איתה לפעמים הוא איתה עשר דקות ולא בא לי לסחוב אותה איתי לחברות וכאלה בשביל לשנות אווירה

למה הוא לא יכול להשאר איתה לפעמים? הוא אבא שלה, את צריכה קצת לשחרר ואם לא הוא עזרה ממישהו אחר את יכולה להזמין אליך כשהיא ישנה וככה יהיה לך קצת זמן לנהל שיחה או שבעלך ישמור עליה ותצאי אחרי שהיא נרדמת אפילו להליכה בערב זה יאורר אותך אם היא לא במסגרת נסי למצוא בסביבה שלך מפגשי אמהות וילדים זו הזדמנות נעימה לצאת

תנסי לסדר את העיניינים ילד צריך חום ואהבה ושאין את זה זה בעיה בסוף תאבדי אותה חבל אם אין לו סבלנות אין לך אמא או חברה שתשמור ותביא לה אהבה?