אני ממש נבהלת כשהבן שלי מתחיל להשמיע קולות התלוננות או עצבים כי אין יודעת שישר אחרי מגיע הבכי ואני לא יודעת למה אבל זה ממש ממש מלחיץ אותי ואני מודעת לזה שאין מימה להלחץ אבל אני מרגישה שזה הורס לי אני יכולה לשבת לשחק איתו ולחבק ולנשק בלי סוף ופתאום הוא משמיע אה ואני עוזבת כי אני מפחדת שהוא יבכה לא יודעת להסביר לכן למה זה קורה אבל מה שכן אני רוצה לפתור את זה משהי מזדהה עם ההרגשה? איך משנים אותה?

מה עשית עד עכשיו? כל פעם קמת והלכת כשבכה? את צריכה להפנים את העובדה שתינוק לא יודע לדבר

אז הוא בוכה... כדי להגיד לך להחליף לו טיטול / להאכיל אותו / ידיים / גזים / שיניים

ממש לא קמתי והלכתי ! פשוט הפסקתי לשחק איתו , לחייך , לחבק ולנשק וניסיתי להרגיע אותו ולהבין למה הוא לא רגוע ולעשות את מה שצריך כדי שיהיה לו טוב אבל זה כן מלחיץ אותי כל פעם מחדש

לי מה שעזר זה להביא עוד ילד🤣 בלית ברירה התחלתי לתת לה לבכות וראיתי שזה לא סוף העולם.. ולקח לי עוד איזה שנה שנתיים להבין שלעד היא תתבכיין ולא תהיה מרוצה מכל מיני דברים.. עד היום שהיא כמעט בת 8 😁 להביע חוסר שביעות רצון לא אומר שישר צריך לקפוץ.. לפעמים גם משעמם להם והם בוכים והם צריכים ללמוד להתמודד עם זה. לפעמים לוקח רגע להגיע אליהם כשהם קמים בלול והם צריכים להבין את זה.. ולפעמים צריך ללכת לישון במיטה בלי שינדנדו וירדימו אותם והם צריכים להבין את זה. אני גם באמת יכולה לראות היום שזה אופי. זה מאוד היה האופי שלה מהרגע שנולדה ועד היום.. בקיצור כולנו קצת בכיינים ואוהבים להתלונן והכל בסדר😁😁

תינוק לא יודע להגיד מה הוא רוצה וזה בסדר ! תכנסי את זה לראש שזה בסדר