פוסט פריקה אני אחרי ניתוח קיסרי ילדתי ביום שבת והייתה לי לידה מזעזעת וטראומטית. הכל התחיל לכאורה טוב בירידת מים, הגעתי למיון בפתיחה 3 והכניסו אותי לחדר לידה. חיכנו שהלידה תתקדם קיבלתי אפידורל ורק פתיחה 4. נתנו לי פיטוצין ודיקור והצלחנו להגיע לפתיחה מלאה. התמלאתי בכוחות ואנרגיות והתחלתי ללחוץ ושוב ללחוץ בלי הפסקה במשך 4 שעות בסופו של דבר לא הצליחו ליילד אותי ולא הייתה ברירה ללכת לקיסרי חירום. יש לציין שמרוב הלחיצות יש לי קרעים גם למטה הכניסו אותי לניתוח חירום תוך שניה מצאתי את עצמי בחדר ניתוח בזמן שההשפעה של האפידורל כבר ירדה והרגשתי הכל ממש את כל הניתוח כאבי תופת.. אני מרגישה שמאז אני לא מתאוששת,גם כאבים פיזים מטורפים וגם חוסר יכולת לטפל בבן שלי. יש לציין שאני גם בחיים לא הייתי בקרבת תינוקות אז אני גם לא יודעת לטפל בתינוק. וכולם מסביבי ממש מסתדרים איתו ומטפלים ושאני מנסה אני מרגישה שאני פשוט לא עושה את זה טוב🥺 מישהי הייתה במצב שלי ויכולה לעודד שבסוף אני כן אצליח? מרגישה אמא ממש רעה

קודם כל בשעה טובה 🙏🏻 חשוב לעשות עיבוד ללידה ולהבין מה קרה שם. אם אני לא טועה יש דולות שעושות את התהליך הזה. שנית זה נכון אף אחת לא נולדה אמא. תני למי שאפשר לעזור לך! תחלימי קודם כל… אחכ תתפני לטיפול בתינוק זו החוכמה. ושלא תטעי גם מי שיש להם נסיון וגם אם זה ילד עשירי, תמיד תמיד ה3 חודשים הראשונים הם הכרות בניכם… לכל ילד יש צרכים שונים ואף אחד לא דומה לשני… מקווה שיהיה לך תיקון בהקדם 🙏🏻

את האמא הכי טובה בעולם! את נלחמת בשבילו ובשבילך בחדר לידה ועשית כל מה שיכולת.. הרבה נשים היו במצב שלך ונאלצו לעבור לקיסרי חירום! תודי לה׳ על הבריאות ועל הכוחות שלך ושיש לך סביבה עוטפת שתעזור לך ברגעים האלו והזמן יעשה את שלו.. כרגע תדאגי לשמור על עצמך ולהחלים בצורה הכי רגועה ובטוחה שאת יכולה.. אמא יש רק אחת וזו את ואין לך מה לדאוג 💕💕💕

יכולה להזדהות איתך. אני ילדתי לפני חודש גם בניתוח חירום אחרי שעשו לי פרופס, בלון ופיטוצין ונשארתי עם פתיחה 0 והאטות בדופק. וגם עם אפס ידע על טיפול בתינוקות. זה נורא נורא מתסכל ותחושה של אשמה גדולה וחוסר אונים שאי אפשר לטפל בתינוק שלך כמו שצריך. אבל אין ברירה,צריך לשמוח שיש מי שיעזור כשאת פחות במיטבך ולהשקיע גם בהחלמה שלך כי הוא צריך אמא בריאה ורגועה! לאט לאט את תתחילי לחזור לפעילות וללמוד. יכולה להגיד לך ממרחק של כמה שבועות קדימה שזה משתפר מכל הבחינות, ואמנם עדיין קשה לי אבל הוא שווה את הכל ❤

אני גם עברתי קיסרי, כשהיום לפני הלידה היה לי ממש טראומטי (אמרו לי לשקול הפסקת הריון). בסוף טפו טפו נולדה תינוקת בריאה 🙏 הימים והלילות הראשונים אחרי הלידה היו כאוס מוחלט. אני ובן הזוג טיפלנו בה, לא היה לנו מושג מה אנחנו עושים. לא ישנו בכלל. בבית חולים הראו לנו איך להחליף חיתול, איך להניק, פשוט ניסינו לעשות כמו שאמרו לנו. הכל היה ממש מפחיד וקשה. אני זוכרת שפעם אחת היא פלטה ונחנקה והתחלתי לרוץ איתה במסדרון לבקש עזרה, ואחת האחיות ממש נזפה בי שאני רצה עם התינוקת במסדרון, ופשוט התחלתי לבכות והיא לקחה את בן זוג שלי לצד ואמרה לו שיעקוב שאני לא מפתחת דיכאון אחרי לידה… והיא גם נולדה קטנה אז היה לי ממש מפחיד להרים אותה. פשוט חודש חודשיים אחרי לידה היו מפחידים ומלאים בהתקפי בכי בגלל הפחד והטראומה. לאט לאט זה משתפר. לומדים לטפל וגם לעשות הכל ביעילות. לזהות מתי הוא רעב מתי הוא עייף מתי להחליף חיתול. זה בהתחלה היה נראה לי בלתי אפשרי שאני אבין מתישהו למה היא בוכה, והיום אני ממש מבינה לפי כל סוג בכי מה היא צריכה (אני לא אגיד שאין פספוסים חח אבל בגדול אני מבינה) קחי את הזמן שלך להתאושש, עברת חוויה מאוד קשה. תני לקרובים אלייך לעזור כמה שאפשר. אני ממליצה להיתמך רגשית במי שקרוב אלייך. לדבר איתם ולשתף אותם. לשקול עיבוד לידה או טיפול, לדעתי מאוד חשוב. עם הזמן הטיפול בתינוק ישתפר. נשמע שיש לך עזרה אז תיעזרי כמה שאפשר. בטראומה חשוב מאוד לטפל כדי לעבד את מה שקרה.

וואו את מדהימה❤️ זה קודם כל! אני מאמינה שעם הזמן הגוף יתרפא ויחזור לעצמו וכך גם את, תשנני לעצמך שהיכולת להביא ילד לעולם היא לא מובנת מאליה, ואת גיבורה!