שבוע אחרי לידה לפני יומיים השתחררנו לבית אני מרגישה מועקה שגורמת לי לבכות כל הזמן על כלום. מפחדת שזה דיכאון לאחר לידה או סתם הורמונים . מישבי חוותה ? המלצות מה לעשות ?

זה קורה לכולן תהיי חזקה מזל טוב ענקייייי הרגשה מוזרה של "אין חשק לכלום" וממש כמו שאת מתארת מועקה ללא סיבה אני הייתי בוכה כשבעלי היה יוצא לעבודה בטענה שאני נישארת בבית והוא יוצא (כאילו זה איזה בילוי) אבל זה ככה וזה מובן וזה בסדר.... אם יש איתך מישהו חברה אמא דודה סבתא שיהיה איתך לאו דווקא לעזרה אפילו סתם שם איתך לדבר ושיהיה ברקע זה ממש יעזור תלכי לישון כשהבייבי ישן תצברי כוחות את מותשת מכל החוויה הזו ואת בעיקר צריכה להיות עטופה בזמן הזה וזה יחלוף תהיי עם יד על הדופק שלא ידרדר למצב של דיכאון תקומי בבוקר ואני יודעת שאין חשק ולא כוח אבל תחליפי מפיג'מה לבגד קליל תסתרקי תשתפי פנים ותשני את "אווירת הבית" למרות שאת בבית שולחת לך חיבןק ענקי ומקווה שעזרתי ואם את מרגישה צורך בעזרה אל תתביישי לגשת ולדבר זה מבורך!

וואיי הייתי בול כמוך... בשבוע הראשון עוד יחסית כולם איתך גם בגלל הברית,עוזרים לך וזה... ואז יש שלב שכל אחד מתפנה לעיסוקים שלו ואת בבית עם תינוק לא מוצאת את עצמך... זה טבעי וזה בסדר. תעשי דברים שאהבת לעשות בהריון/לפני ההריון ככה לא תרגישי הבדל וזה ירומם את מצב הרוח שלך. תנוחי כמה שאפשר(כן,פסיכי להגיד אתזה שיש ערימת כלים וכביסה והבית ג'יפה)אבל מאמינה שבעלך יבין והוא יעזור...❤️

מסכימה לגמרי תרימי את עצמך כמה שאפשר תעשי דברים שעושים לך כיף וטוב ותקיפי את עצמך באנשים חיוביים ותנטרלי הכול (כן גם את הבית....) הכול יחכה זה השלב שאת דואגת לעצמך תרגישי בנוח ללכת לנוח והכלים והכביסה יחכו....אל תשתעבדי תני לזמן לעשות את שלו וזה יחלוף ותחזרי להיות עצמך, לאט לאט😍

ואו ממש חייבת לשחרר קשה לי שיש איזה משהו שצריך לעשות בבית ואני לא עושה אותו אני גם אחרי מעבר דירה וכלום לא מאופס והגדול שלי עושה בעיות עכשיו אז זה הכל מהכל כזה מקווה שזה יעבור מהר ושהבכי זה רק בשביל לפרוק

אני גם כמוך...לא יכולה לראות שיש כלים בכיור וללכת לישון/לדעת שיכולתי להפעיל מכונה ולתלות ולא עשיתי אתזה אני מרגישה רעעע...כאילו החמצה כזה. מבינה אותך לגמרי. אם נגיד בכל זאת יש בגדים דחופים שצריכים כביסה(נגיד בגדי עבודה של בעלך/בגדים של הילדים) תמייני ותבקשי מבעלך לטפל בזה כדי שלא תתעסקי סתם עם דברים לא דחופים...

זה עובר גם אני כשחזרתי הביתה חודש ראשון היתי בוכה מהכל, ישבה יונה על הסורגים בחלון בכיתי, לבעלי לקח יותר מידיי זמן להביא לי מים בכיתי. הכי הרבה היה לי קשה כשבעלי יצא לעבודה היתי עומדת ליד הדלת ובוכה בסוף הוא נשאר איתי חודש בבית מסכן. זה עבר לי אחרי חודש בערך, המועקה נעלמת ופתאום את גם לא תזכרי את התקופה הזאת. מאוד ממליצה לך שתמצאי מישהוא לדבר איתו ולפרוק כי זה ממש חשוב לא לשאר לבד כאת מרגישה ככה.