כל חודש בממוצע יש פיצוץ ריב גדול מול הילדים 3 ילדים קטנים סופגים את זה בתת מודע שלהם הוא לא מעריך את מה שאני עושה מארגנת 3 ילדים בבוקר מסיעה מטפלת התינוקת אוספת רצה לחוגים מכינה ארוחת צהריים, ארוחת ערב כן, אין לי זמן גם לנקות את הבית הוא לא מעריך כלום תמיד מדבר על כמה הוא עושה ועושה לא רואה את המאמץ שלי והקושי שלי מול הילדים אומר לי את לא עושה כלום את מתנהגת מגעיל לא מבין למה אני חי איתך הגדול כבר בן 7 , מבין כל מילה לפני כמה חודשים דובר על טיפול זוגי הוא פסל את זה בטוענה של "מה זה יעזור לנו" אבל זה היה טריגר ומאז דברים השתנו ל3 חודשים טובים יחסית ואז שוב הדרדר לי כבר אין כח לא לטיפול ולא לכלום הרמתי ידיים מעדיפה להמשיך לחיות כך ולחזק את עצמי לתלות את האושר שלי בילדים ובדברים חיצוניים לא בו זה כבר אבוד רק כואב לי על הילדים ששומעים הכל זהו הייתי חייבת לפרוק אני ממש מאוכזבת לא חשבתי שזה יהיה ככה ...

מכירה מקרוב כל יום בממוצע הלוואי חודש

כואב לשמוע מבינה אותך מאוד תתיעצי איתו שוב שהוא רגוע ולא במהלך ויכוח תשאלי אותו אם טיפול זוגי הוא פוסל אז איזה פתרון אחר יש ?האם הוא בכלל מעוניין לתקן את היחסים או להשאר בשלו? עם כל הכבוד לזה שיש לכם ילדים יחד ,לאף אישה לא מגיע שיקטינו אותה או יזלזלו בה תציבי אולטימטום או לתקן את היחסים או שאת מפרקת הכל שיבין שאת לא סמרטוט שלו

אני לא מסוגלת לתת אולטימטום אני מעדיפה להתרחק , לשבת בחדר שלי , להימנע ממנו ממש כך עד שיעבור זעם עד שזה יסתדר עד הפעם הבאה משהו רקוב בו מהיסוד הוא נעול על הטענה הזו שאני לא עושה כלום כבר שנים אין לו יכולת איפוק ואני מנסה לצאת בוגרת ולהגיד לו לא לדבר ככה מול הילדים אבל הוא לא מסוגל הבן שלי כבר אמר לי שאנחנו רבים כל יום זה הרושם שהוא מקבל אני לא מוכנה שהוא ידבר אלי ככה יגיד לי שאני לא עושה כלום אחרי שאני מפרפרת ימים שלמים ?? בזוגיות ללא ילדים אתה יכול להיעלם פיזית ונפשית , להתרחק עם ילדים ומשק בית אתה לא יכול חייבים לדבר אתה חייב לשאול שאלות כמו " איפה שמת את זה"? "מה אתה רוצה לעשות עם זה"? אין לך באמת אפשרות להיעלם קצת

ואיך אני פותרת את הבעיה שלנו ? אם אני חיה עם אדם שלא מעריך אותי אז בשביל מה כל זה?

תטוסי לשבוע.

זו לא אופציה .....