ציפיתי שבעלי ידאג לי יותר אחריי לידה. אני שבוע וחצי אחריי לידה ואני מרגישה דיי בודדה. אני מרגישה שהוא לא מבין את המשמעות של להיות אחריי לידה. מעבר לקושי הפיזי. הקושי הנפשי. העייפות החרדות וכו... הוא לוקח את זה כמובן וברור מאליו...מצפה שאני אעשה הכל כמו לפניי כן. אוףףף... זה מבאס אותי, ופה זה המקום היחיד שאני יכולה לפרוק! תודה לכן על ההקשבה ❤️

באותו סרט גם אני

ככה היה גם עם בעלי אחרי הלידה של הבכור שלי. גברים לא בהריון 9 חודשים, לא משנה כמה ינסו להבין ולהתחבר לפני זה מגיע אליהם באיחור. את תמשיכי להסביר, לבקש עזרה וממש לתת משימות. אני הייתי מכינה בקבוק נותנת לו ואומרת לו יאללה, אני במקלחת. מקלחת אתה חייב להיות. לאט לאט כשהוא התחיל להיות חלק הוא גם הבין את הקושי, כי תינוק זה לא פשוט! יכולה לומר לך שהיום הוא אבא מדהים! מעורב מאוד (אפילו בועד של הילד בגן 😄 מרצון חופשי!) בקיצור יש תקווה, לא נופל להם האסימון ישר, בהתחלה הם חושבים ״מה, אמא שלי עשתה את זה..״ תוציאי אותו באלגנטיות מהסרט. כמה שיקבל יותר משימות לבד עם הילד ככה יבין יותר מהר שחופשת לידה זאת ממש לא חופשה! בהצלחה אהובה! ותינוק חדש זה אף פעם לא פשוט, ההתחלה מאתגרת אבל זה משתפר!

תקשיבי זה המון הורמונים של רחמים עצמים זה משטלת בטירוף אחרי לידה זוכרת גם את עצמי ככה תחשבי שהוא עושה את המקסימום שלו ואם יש משהו שאת רוצה או צריכה תסבירי לו! ובחינה נפשית ךא כל הגברים יכולים להכיל את זה, גם כי הם עוברים עכשיו משבר משלהם וגם כי הם פשוט בראש אחר חפשי לך חברה אמא אחות אפילו פסיכולוגית ללכת לדבר איתה על ההרגשות, זה יקל עליך, ואוטומטית יפחית את החרדות וכמובן תמיד מוזמנת לכתוב כאן, מאמינה שכולנו נחבק אותך💜

כמעט כולן חובות את התחושה של הלבד ומצד שלי גם לא בא לך ליראות אנשים הכל מיתערבב מבינה אותך כל כך אני ביום שחזרתי מהבית חולים סידרתי את הבית והפעלתי מכונות כביסה כי ציפיתי מעצמי לחזור מהר לשיגרה וככה רצתי קדימה בלי לעצור בלידה השניה עשיתי סטופ והכל יכול לחכות ולא התביישתי לבקש עזרה והבנתי שאני חייבת לנוח המזל אצלך שאת לפחות מבינה את זה כבר ישר אז תדברי איתו תסבירי לו שקשה לך נפשית ופיזית הו גבר הם קצת עם קשה כל בין סיטואציות לבד תנסי ליקבוע עם חברות תיפגעי תיצאי לבתי קפה עוד קצת ויש גם חוגים לילד להתפתחות כמעט בכל עיר תבררי זה יהיה לך כיף ומשחרר