בא לי לפרוק קשה לי תינוקת בת 5 חודשים.. נכנסה למסגרת ב1.9 מאז אני בסוג של דיכאון לא מצליחה לאכול, לא מצליחה ללמוד (נכנסה למסגרת כי אני סטודנטית ולומדת בבקרים החל משבוע הבא) כל הזמן חושבת עליה, מסתכלת על תמונות שלה.. בנוסף להכל היא חטפה צינון והיא משתעלת כל כך מהר! היא פחות משבוע שם… מרגישה עצובה בעלי לא מבין ורב איתי על שטויות אומר לי איבדת לגמרי את מי שאת ואת לא מסוגלת להוציא משפט מהפה שלא קשור לתינוקת ובכלל מאז שהיא נולדה מערכת היחסים שלנו ממש על הפנים כי אני מאוד מאוכזבת מה״אבהות״ שלו.. אם אפשר לקרוא לזה בכלל ככה כי היא כמו נטל עליו והוא לא מחובר אליה בכלל וכשהוא בבית והיא בבית הוא מעדיף לביות בטלפון/בטלויזיה כל דבר אחר שהוא לא היא. מרגישה לבד בעולם סופרת את הדקות עד שאוכל לקחת אותה כבר. לא בא לי לדבר עם אף אחד מרגישה שהכל מבאס אותי וקשה לי ממש :(

אהובה❤️ קודם כל חיבוק חזק... זה בסדר, המסגרות האלו מצויינות בשבילם וגם בשבילך!! תנסי להתמקד בלימודים, לשחרר קצת. בטוחה שגם הקטנה שלך נמצאת בידיים טובות. זה טבעי וקשה בהתחלה, אבל יעבור מהר... ולדעתי אם תשחררי קצת אז גם בעלך יוכל יותר להנות איתך ויוכל להתחבר יותר לילדה (לא נראה לי שהוא מנותק, אולי פשוט אתם כל היום סביב הילדה ואת חסרה לו.) תתמקדי בעצמך ובזוגיות שלך, בלימודים... והילדה שלך תרגיש אותך גם במסגרת שלה, ויהיה טוב יותר בעז"ה 🙌🏻 בהצלחה

גם אני הייתי ככה אני אישית הוצאתי אותם והם עכשיו איתי בבית . אבל שתדעי שהילדים נהנים שם הם לא סובלים הם לומדים לתקשר כם הסביבה עם ילדים בגיל שלהם קישורים חברתיים . סדר יום מסודר פעילות שפה וכוו .. אני הייתי ממליצה לך אולי בהתחלה להוצאי את הילד יותר מוקדם עד שתתרגלי ❤️

אוי זה באמת קשה, זה גיל ממש קטן לעזוב לתינוק, אם את מרגישה שקשה לך עם זה, העצה שלי זה תקשיבי לעצמך ולא לכל מיני סיסמאות שזה הכי טוב לתינוק, כי בסופו של דבר את האמא ואת יודעת הכי טוב מה נכון לשתיכם. אולי שווה לך לחשוב על אפשרות להשאיר אותה בבית עוד קצת? תאמיני במה שאת מרגישה.

אני איתך באותה סירה מנסה להפריד בין הרגש לשכל יודעת ששמתי אותה בידיים טובות ואני יוצאת לפרנס אותה ולתת לה חיים טובים שזה לא פחות חשוב בזמן שאני איתה אני הכי אותה בעולם יהיה טוב אלופה

הכי איתה***