היי בנות ערב טוב ושבת שלום.. פוסט פריקה😥 אני נשואה ויש לנו ילד בן עוד שניה שנתיים. בשבועיים האחרונים נשארתי עם הבן שלי בבית כי לא היה גן ובעלי עבד והיו לו גם ימי חופשה לפעמים. כל השבועיים אני מהבוקר עד 17 עם הילד ואז בשעה 17 אני נוסעת לעבודה עד 2 בלילה ובעלי נשאר עם הילד עד המקלחת ושינה (מדי פעם לקח אותו להורים שלו כדי להקל עליו). אני מוצאת את עצמי בלופ מטורף של- בוקר וצהריים עם הילד, בערב ולילה בעבודה, כלום שעות שינה. הבית מבולגן, שום עזרה מצד הבעל. היום לראשונה עבדתי בוקר במקום ערב כי הבן היה בגן, הלכתי לעבודה אחרי שעתיים וחצי שינה כי אתמול עבדתי עד 2 בלילה. סוף סוף ערב שאני יכולה לנוח🙏🏼 אבל לא.. אני מוצאת את עצמי בריב מתמשך מעצבן עם הבעל שאני לא מוכנה לנקות כי אני ממש גמורה מהשבועיים האלו (עובדת גם שבתות). כל הגוף שלי תפוס, הראש מסוחרר מעייפות, העיניים שורפות מעייפות. מה כבר ביקשתי? שתבין אותי? שתתמוך?

וואלה לא פייר. הייתי מתפטרת רק כדי להעביר נקודה. את לא רובוט סליחה! גם עושה הכל בבית , גם מכילה ומטפלת בפעוט וגם שותפה לפרנסת הבית ויש לו עוד טענות? שתי סטירות מגיעות לו. תעזבי את העבודה או שתאיימי לעזוב אם משהו לא משתנה כאן. את בנאדם ומגיע לך לישון כמו בן אדם.

וואי מה נסגר איתו? מפריע לך?? קום ותנקה! הוא שותף בבית בדיוק כמוך... לא נאה לו? שישלם למנקה. חצוףף

מה שנונה אמרה. 👆 אבל כפתרון ביניים ילד בן שנתיים יכול להיות שותף לסדר ולניקיון בבית. כשאני עם הבן שלי בבית אני מנקה הכל פעם בשבוע יחד איתו נותנת לו משימות לפי יכולתו. נכון זה לוקח כפול זמן אבל ילד צריך לקחת חלק במטלות ולראות גם שהבית נהיה נקי ומסודר הודות לעבודה ולא בקסם. אגב זה לא רק נקיונות, היום בגיל 4 הוא מעמיד מכונת כביסה לבד ועוזר לי לקפל כביסה ולוקח חלק פעיל בעבודות הבית.

הוא מנקה? רצה שתנקו יחד או שציפה שאת תנקי? האמת קודם כל שאפו נשמע מטורף, עמוס וממש לא משהו שכל אחת יכולה לעשות. בנוסף נשמע ששניכם עבדתם מאוד קשה והייתם בעומס מטורף. מחזקת אותך אוגוסט זו תקופה קשה להרבה מאוד משפחות

הודיני זה עניין של גישה, אני לא מסכימה עם זה שילד בן 4 יתעסק בנקיונות הבית... הוא יכול לעזור מעט כדי ללמוד על נקיון וסדר וכן ללמוד לסדר את הצעצועים שלו, אבל אני ממש נגד "להפיל" על פעוט או ילד משימות כאלה. מה גם שזה לא באמת יעזור לה עם הקושי שלה

שומשום זה לא להפיל, המכונה זה יוזמה שלו וכפי שאמרתי, לפי יכולתו ותמיד ביחד איתי. הוא לא סינדרלה. זה גם נותן תחושת מסוגלות. הוא נורא גאה שהוא יכול להשתתף ולעזור. לאחרונה לימדתי אותו לחתוך ירקות לסלט. את לא מבינה איך הוא הולך עם חזה נפוח מזה שהוא יכול וכל כך גאה שמגשים את מה שהוא הכין לשולחן. אני לא מפילה עליו דברים והולכת. אני מלמדת אותו מיומנות חשובה והוא עושה הכל יחד איתי. בסגר הראשון שהוא היה בן שנתיים היינו כחלק משגרת הבוקר מטאטאים ביחד את הבית אחרי ארוחת בוקר וצחצוח שיניים. הוא עם המטאטא צעצוע שלו ואני עם המטאטא שלי. אחרת מתי הייתי מנקה את הבית? גם בגן בגיל שנתיים בימי שישי נותנים להם מגבונים לנקות את הגן. זה פעילות לגיטימית. מעבר לזה זה דואג שלא יהיה כמה אבא שלו בקטע הזה.

מבחינת פיתרון כפי שראית דבר ראשון הסכמתי עם מונה שקודם כל היא צריכה לפתור את זה מול בעלה ולהבהיר לו שהוא לא אורח ולא הגיוני שהכל נופל עליה. עם זאת, חלק מהעניין של בלאגן מצטבר זה שאין מתי לנקות שלא על חשבון שעות מנוחה. אז מה שאני טוענת שהזמן עם הילד חלקו יכול להיות מוקדש לסדר ונקיונות, ביחוד אם הוא הרבה זמן בבית ( בסגר, או בחופש גדול) אז לא המון דברים מצטברים ויש לזה אפקטים חיובים עבור הילד עצמו... אני לא מדברת על נקיון מקיף בגיל הזה. אבל אפילו לטאטא כל בוקר ולשים דברים במקום יחד עושה פלאים לתחושת הסדר

הבנתי אותך. אם הוא נהנה מזה וזה נותן לו תחושת ביטחון אז זה אחלה. אני פשוט מכירה מישהו שכל הילדות שלו אמא שלו הכריחה אותו לנקות ולסדר והוא גדל עם אנטי לדבר הזה. זה לא המצב שאת מדברת עליו אז נשמע סהכ פעילות חיובית לילד

אני נגד להכריח. בגילאים האלה ניתן לשכנע את הילדים לעשות בערך הכל בתנאי שאת מציגה את זה בצורה הנכונה. הכל עניין של שיווק

מסכימה.

וואיי מעניין אותי במה את עובדת?