שאלה לשומרות הנידה. לקראת לידה ראשונה, בנוסף לכל החששות והפחדים של הלידה , כל כך מעיק עליי עניין המגע בלידה, איך זה היה אצלכן? האם באמת הבעל לא נגע בכן בלידה? ממתי??איך הרגשתן? אני נשברת רק מהמשבה שלא יהיה לי את היד שלו ברגעים האלה שאני הכי צריכה, החיבוק התמיכה הפיזית …

תשמעי אני שומרת נידה אבל לא מאמינה שצריך להרחיק לכת ולא לגעת אפילו ביד של בעלך בזמן הלידה כי מי חושב על סקס בכלל? זה לגמרי תמיכה נפשית וזה כל כך אינטואיטיבי אבל הדתיות כנראה יקראו לי מתירנית. אני פשוט לא חושבת שמטרת היהדות היא שנסבול ואני לא רואה בעיה בלשמור נידה (ימים נקיים, מקווה וכו') ועדיין לגעת בבעלך נגיעות אקראיות ולא אינטימיות. אתם לא חייבים להתחבק נניח או לישון יחד.

אישית זה בכלל לא היה חסר לי, זה באמת הדבר האחרון שהייתי צריכה עם כל האהבה אליו. כן היה קצת קשוח הזמן שאחרי הלידה אבל היה שווה כל רגע בהבטחה. ושומשום קטן, אולי זה חדש לך ואולי לא, אבל זה לא נקרא מתירנות אלא עיוות, כי היהדות אוסרת גם נגיעה קלה ואפילו העברה מיד ליד, בלי קשר לסקס אפילו, זה שאת נוהגת ככה זה שלך אבל זה לגמרי אסור שתדע האנונימית(:

אבישג אני גדלתי בחינוך הדתי אז מודעת היטב להלכה. היום אני לא מתעסקת בהגדרות ויש לי את הדרך שלי לעבוד את ה' ותאמיני לי שאני עושה זאת באהבה לעומת הרבה מאוד אנשים שהם על אוטומט. אני בטוחה שיש סיבות (מאוד טובות) לסייג הזה שנקרא שמירת נגיעה אבל זה בהחלט לא העיקר כאן. בעיניי לפחות. מה גם שציינתי שזוהי דרכי ולא דרך ההלכה אז להגיד לי שאני מעוותת זה מאוד מתנשא וגם לא נכון. אבל אני מקבלת באהבה ❤️

.

אממ האמת שאנחנו שומרים נידה . אבל יש גבול 😞 בלידה כבר הודעתי רישמתי וחגיגית לבעלי ששום שמירת מגע לא תהיה כאן בכל הלידה אחריה נמשיך לשמור

אני דתיה ויש יאמרו חרדית... אבל כן כמו שאומרים בחדרי חדרים בזה ספציפית אני נופלת במגעים הקטנים האלה קשה לי מודה ומודעת. על הפנים. אבל זה מה יש. באמת שמניחה שהיום זה לא כמו פעם. בחדר לידה בלי בעלי אני מקללת את העולם והוא זה שמחזיק אותי שפויה. אפילו סתם בדיקות. אם לא הוא אני לא מצליחה להרפות כלום. הוא מחזיק אותי לא ברור לי למה ומה זה השטויות האלה אבל זה כאילו הגוף שלי דורש את המגע שלו. הלוואי והיה לי יותר קל בלי. אז יש בנות שזה בא להן בקלות אז קל להם להגיד שאסור ואסור. אבל יש בנות כמוני וכניראה כמו שומשום שזה לא דבר של מה בכך פשוט להפסיק מגע. (כמובן שמדברת על מגע שטחי ולא חלילה חלילה מעבר) ואבישג לרוב אני מסכימה איתך בלי עוררין בכלללל אבל פה זה לא איסור מהתורה. זה גדרות. שגם כמובן אסור והכל. אבל אל קצת פגע בי גם שכתבת ככה... כי באמת שזה בין הדברים הבודדים שאני נופלת בהן וזה ממש אישי..

אני הופתעתי מעצמי ממש אבל באמת אחרי הלידה הייתי צריכה רגע לעצמי, לא הייתי צריכה מגע כולי כאובה מההחלמה והראש לא פנוי לפנק עוד מישהו כרגע.. הפתיע אותי ממש כי הייתי בלחץ מאיך זה יהיה

אני חרדית מבית וחרדית היום, בכל זאת בחדר לידה נגעתי בבעלי כי הייתי זקוקה לתמיכה ולמגע שלו. אלו החיים, לא גאה בזה אבל זו האמת. יש רגעים שאני לא מצליחה להתעלות על עצמי וזה אחד מהם כנראה.

יכולה להגיד לך שאנחנו כן מקפידים ב"ה על הכל, החל מנגיעה ועד העברת חפצים. בעלי היה נוכח בחדר לידה עד הלידה עצמה, כשהתחילה הלידה הוא יצא החוצה ונשארתי עם אמא שלי. לא היה לי קושי בכל תהליך הלידה ללא נגיעה, הקושי העיקרי היה לי אחרי הלידה, אם הייתי צריכה עזרה פיזית או סתם התפרקות וחיבוק. הוא השתדל להעניק לי את מירב האהבה גם אם היא מרחוק וזה כל היופי בעיניי. למדנו למלא את החוסר הזה באמצעות דברים אחרים אם זה למשל בדיבור או אפילו סתם בהסתכלות בעיניים. אני לא יכולה לתאר לך את ההתרגשות העצומה שהייתה לנו אחרי המקווה הראשון של אחרי הלידה, עזבי יחסי יישות, החיבוק הראשון היה הכל. זה הרגע ששווה לחכות. זה לא פשוט, אני מגיעה מעולם חילוני וב"ה היום אני במקום אחר. בהתחלה הייתי נגד, לא הבנתי, חשבתי שהכל החמרות, חיפשתי רק להקל והיום אני באמת מבינה את הגדולה שבזה.

דבורה כתבת ממש יפה ומרגש❤️

שומשום קטן ממש אהבתי צודקת מאד❤️

שירן - האמת שלי לא היה קשה כל כך בלי המגע של בעלי ובואי נגיד שאם היינו רוצים אז לא היינו נוגעים, זה באמת היה הדבר האחרון שעניין אותי חחח אבל בדיוק בגלל זה לא רציתי להתעסק בכן נגענו לא נגענו או להעביר את התינוק מאחד לשני או לקלח אותו ביחד ולהתחיל להתחשבן. זה נראה לי כ"כ מיותר.. ואכן שמרנו משכב אחרי לידה, אז הכל אפשרי. פשוט שיש מגע ויש מגע ואם אני מעבירה לבעלי את המלח אין בזה שום דבר מיני חחח אני מבינה שזו לא ההלכה אבל אני גם חושבת שאם זה גורם לסבל, כמו שאנונימית מתארת כאן שזה ממש מעסיק אותה, לא צריך להגזים. הלידה מספיק כואבת 🤣🤣🤣

והאמת עכשיו שאני חושבת על זה, זה כן עזר לי שבעלי תמך בי בלידה והחזיק לי את היד והחזיק אותי בלחיצות

שירן אני קוראת את התגובה שלי כמה פעמים ומנסה להבין איך חלילה אני פוגעת במה שכתבתי שם. כתבתי את ההלכה שלא יהיו טעויות. אותן גדרות הן ממש בגדר הלכות וזה שזה לא מדאורייתא (לדעת חלק מהפוסקים כן אבל זה לא הנושא) לא הופך את זה לפחות חמור. שוב, מה שכתבתי לא נכתב אישית לאף אחת ולא חלילה לפגוע אבל כן צריך שתאמר ההלכה. גם אם מליון בנות יעשו את זה זה לא הופך את זה למותר. וחלילה שלא תחשבו שאני אומרת את זה כי אני צדיקה ולא עוברת על שום חטא.. עשרות פעמים יצא לי לצערי לגעת בטעות או להעביר מיד ליד ואישית בתקופה שמיד אחרי הלידה לא חושבת שהתעסקתי בזה כמעט.. ככה שממש לא קל לי להגיד "אסור" כי קשה לי לא פחות.. פשוט את ההלכה צריך להגיד.