אני ממש בתחילת דרכי. הריון ראשון שבוע 7. אני ממש מפחדת מהלידה. ממש כאילו אני חושבת על הלידה זה נותן לי תחושה כאילו אני חושבת על המוות שלי. הפחד הזה שאת לא יודעת איך זה מרגיש, איך אני איבוד ואיך אני אשרוד את זה, שכולן מדברות על זה שחויב טראומתית, אני פשוט מפחדת. משתתקת לי הנשימה. אני מאוד מפחדת וזה גורם לי למועקה ודיכאון באלי לבכות פשוט. 😔😔😔😔😔 סבלתי ממחזור קשה שהייתי ילדה היה לי שחלה עם ציסטה. כאבים של אלוהים ישמור כל מחזור הייתי בוכה לאלוהים וכמעט מסיימת באשפוז בבית חולים. תמיד חשבתי שאולי הצירים יהיו בדומה לזה אבל מתחילה לחוש שזה צ׳יפס לעומת צירים. תרגיעו אותי😭😭😭

הכל בסדר לאט לאט מעכלים ומבינים מה קורה..מתרגלים למצב ולומדים את הגוף,בלידה יש אפידורל,ועם הזמן את יותר ויותר תאהבי את מה שקורה בגוף ואת הפלא הזה שאת יוצרת חיים,תתחברי לזה ןתהני מזה..בהצלחה,תהני מהחוויה❤🤗❤

אגיד לך על עצמי שכל מה שפחדתי ממנו בהריון קרה לי בלידה.. כאילו זימנתי את זה לעצמי תנסי לשחרר מחשבות ותחיי את הרגע , שתגיע הלידה תתרכזי בה

אבל יש עוד זמן… למה לחשוב על זה מעכשיו?

תזכרי שאת יודעת ובנויה ללידה, הגוף שלך הרבה יותר מופלא ממה שאת חושבת. גם אני פחדתי לקראת הלידה אבל ידעתי שבסוף מחכה לי חיבוק חם עם הילד שלי שאליו אני מכוונת את כל כולי. כשכאב לי ברמת שלא הצלחתי ביקשתי אפידורל, באתי בגישה פתוחה וניסיתי בלי ולא הצלחתי וזה ממש בסדר! ואז באמת עם האפידורל עבר לי ממש חלק, אז הלידה קצת התארכה לא ביג דיל. תגיעי נחושה ורגועה, את לא הראשונה ובטח לא האחרונה. גם לי יש מחזורים קשים, ושחלות פולציסטיות וגם היה לי חשד לתסביב שחלה אז כאבי תופת מוכרים לי. ואני יכולה להרגיע אותך שלידה זה כאב אחר, כאב חיובי.