בנות צריכה את עצתכן.. קצת ארוך. אני בשנות העשרים לחיי, רופאה, נשואה וילדתי לפני חודשיים. בהריון תמיד כולם היו מדברים על בעלי וכמה שהוא מתאים להיות אבא ואיזה אבא מדהים הוא יהיה.. עליי תמיד היו סקפטיים כי אני יותר קרייריסטית ולא חשבתי בכלל שארצה ילדים, אבל על בעלי לא היה לי ספק שיהיה אבא מהחלומות.. האופי שלו מאוד מסור, מטפל וחם. אחרי הלידה התאהבתי ביצור הקסום הזה ברמה הגבוהה ביותר, להיות אמא הגיע בצורה הכי טבעית שיש. לעומת זאת בעלי אכזב אותי מאוד, הוא די חסר סבלנות לדברים שסביב הילד, כן מחובר אליו אבל לא כמו שציפיתי. הוא מתעצבן מלקום בלילה ואם הוא מבלה עם הילד מרגיש כאילו הוא חסר חשק. היה לנו משבר לפני חודש ועזבתי את הבית וחזרתי להורים שלי שעוזרים לי המון. זה ממש קשה לעשות הכל לבד, הלילות וכו. לא דיברנו כבר כמה ימים, הוא לא ממש נלחם לבוא לראות את הילד.. אני ככ מאוכזבת ממנו. ולקינוח, ההורים שלי טסים לארהב לשבועיים, משמע אני אהיה לבד לגמרי, לטפל בילד ובכלב של ההורים. אין לי אפילן חברות או אנשים שיבואו לשבת לאיזה אינטרקציה אנושית.. אמא שלי דואגת עליי ורוצה לבטל את הטיסה בעוד 5 ימים אני משכנעת אותה שלא ושאני אסתדר לבד. אני לא רוצה לבקש ממנו שיבוא (לא שהוא נלחם, נראה לי שטוב לו עם השקט שם) וגם אני מפחדת שיהיה שוב פיצוץ בנינו.. יש לכן עצות איך לעבור את השבועיים האלה יותר בקלות? הייתן נשארות לבד? תודה למי שקראה

אני חושבת שאת צריכה לדבר עם בעלך ולהפסיק לברוח מזה, זה רק יוצר ריחוק, מסיר אחריות שלו ומטמיע הרגלים שבאים לרעתך. הכל תמיד יפול עלייך אם לא תדאגי שהוא יהיה שותף פעיל מעכשיו. בהצלחה 💕

הי אהובה קשיים בזוגיות לאחר לידה הם ממש ממש ממש נפוצים (99% מהזוגות יחוו משבר או כמה משברים) את צריכה לחזור הביתה זה שעזבת לכל כך הרבה זמן רק מחמיר את זה גברים לא מתחברים מהר לתינוק לוקח להם לפחות 8 חודשים להתחבר לגמרי. בחיבור שלנו כנשים הוא כמעט מיידי כי הם היו אצלנו בגוף וזה טבוע בנו עמוק בגנטיקה. תנסי (אני יודעת שזה קשה) לקחת דף ולרשום איך החודשים האחרונים נראו מהנקודת מבט של בעלך, תרשמי את כל הקשיים שלו כאילו את זה הוא שכותב יומן. זה יעזור לך להכנס לנקודת מבט שלו ולהבין אותו יותר. אני בטוחה במליון אחוז שהוא יהיה אבא טוב ומסור וחם כמו שציפו שהוא יהיה, העניין הוא שהגברים בילד ראשון חוטפים כאפת ענק לפנים והרבה מהם נכנסים לסוג של דכדוך ודכאון. תוסיפי לזה את זה שהם לא מכירים את התינוק כמוך כי הם לא בחופשת לידה ולא צוברים ״שעות טיסה״ איתו כמוך. תחזרי הביתה תשלימו תגידי לו שאת מבינה את הצד שלו ותסבירי לו את הצד שלך. ובכללי טיפול זוגי מאוד מומלץ לזוגות עם ילד ראשון הכי קל לפרק.. קשה לבנות. תזכרי בכל הדברים הטובים שבבעלך אני בטוחה שיש בו הרבה תכונות טובות והוא פשוט מבולבל ועצוב. את אמא לביאה ואין סיבה שתשארי לבד עכשיו שבועיים קחי את הכלכלב איתך❤️ חזרי לבעלך.

מתישהו תהיו חייבים לדבר וכרגע זה יותר משחקי אגו נשמע של מי יעשה את הצעד ראשון. הילד הוא באחריותו בדיוק כמו שהוא באחריותך ואין סיבה שתתמודדי עם הכול לבד. לדעתי את צריכה לדבר איתו ולשתף אותו בתחושות שלך ולהבין למה הוא מתנהג כמו שהוא מתנהג.

תנסו יעוץ זןגי זה יעזור . מניסיון

קודם כול לדעתי בגלל שהצפיות ממנו גבוהות הוא נלחץ מזה הוא אבא של הילד אבל אפשר לתת לו בעדינות להיכנס לקטע של האבהות צריך לעשות בשיתוף פעולה