בנות אני חייבת להבין איך כולן מסתדרות. זה רק אני ככה?? הריון שבוע 35 ויש עוד תינוק בן שנה בבית. מחודש שישי שביעי לא יכולתי לצאת מהבית בלי שבעלי מקפיץ אותי ויקח אותי ממקום למקום ועכשיו אני הגעתי למצב שגם בבית אני לא מתפקדת בכלל ולא יכולה לטפל בילד ולא בבית. אני פשוט מרגישה נכה וזה מקשה עלי בצורה רגשית גם. אני מרגישה שאני כבר מפתחת דיכאון... נמאס לי שכל הזמן כואב לי ולא טוב לי... כבר מחכה ללידה בקוצר רוח ופוחדת שאחר כך יהיה קשה יותר. מרגישה שאפחד לא מבין אותי ואת הקושי שלי... הכל כואב ואני לא מתפקדת וכבר רע לי.

מבינה אותך כלכךך, לא לכולן הריון הוא חלק והן פעלתניות ואנרגתיות, יש כאלה כמוני למשל שחייבת עזרה, לא הולכת לעבודה מלא פעמים, לא יוצאת כבד לי מקיאה לא נרדמת לא טוב לי חלשה, זה לא פשוט לסחןב בתוכך תינוק ועוד מי שפיר רחם ענק ציצי וכל הגוך שינה צורה, אל תשפטי את עצמך, ככה את כשאת בהריון והסביבה צריכה להיות רגישה למצב שלך כי הוא לא פשוט, ועוד מעט זה יעבור ואת תקבלי את הדבר הכי מתוק בעולם שהיה שווה את הכול. תסלחי לעצמך את חזקה וגיבורה שהגעת לשבוע כזה

תודה אהובה!

אלופה שאת זה הכי מובן שאת לא מתפקדת הגוף שלנו יוצר חיים חדשים וכל המערכת בפעולה בלתי פוסקת מאחלת לך שרק תרווי נחת ותצליחי לגדל אותם כמו שאת רוצה וחולמת ❤️

אני הריון ראשון שבוע 36 ולא מתפקדת בכלללללללל