מדוכאת, אובחנתי עם דיכאון אחרי לידה, סירבתי לקבל כדורים, כי אני מניקה וכדורים כנראה לא יפתרו את שורש הבעיה וכמה שאומרים שזה לא משפיע בהנקה, לא רוצה לקחת את הסיכון. גם קראתי על תמצית של cbd אבל זה לא בטוח בהנקה, אפילו שזה טבעי. חשבתי שברגע שאשן לילה שלם, זה יפתור הכל, זה עזר מאוד! (ישנה כבר חודש וחצי בלילות 🥳), אבל עדיין, מרגישה ריקנות כזאת, אני נמצאת מרוחקת ממשפחה וחברות, בעלי עובד המון ולאחרונה אפילו יותר (יש עסקה גדולה ששווה לנו המון כסף), יש לנו מטפלת במהלך היום ואני עובדת מהבית. מנסה לעשות לעצמי סדר בראש, מה ימלא אותי? מה יעשה לי טוב? לא הגיוני לחכות לסופשבוע או לחופשה הקרובה. מאז שילדתי החיים השתנו בכזאת קיצוניות, נלקח לי החופש, מרגישה שזה קצת גדול עליי, לא ציפיתי שזה יהיה כ"כ קשה, שזה ימשיך להיות קשה גם אחרי 9 חודשים אחרי הלידה... חשוב לי להנות מהיום יום, לחיות בשמחה, אחרת למה אנחנו חיים? אני גם עושה דיאטה ומתחטבת באימונים, ואתמול בערב ניסיתי להכין ארוחת ערב בריאה ויצא שהצלחתי לשבת לאכול רק ב21 ואז טרפתי אוכל ועוד ממתקים כי פשוט לא שבעתי, זה מתסכל ומדכא אותי, כי אני עובדת כ"כ חזק על עצמי והחיטוב הזה... אבל לפעמים אין לי זמן לטפל בעצמי, ולבוא לבעלי בדרישה שיעבוד פחות זה בעייתי, כי הוא באמת נקרע בשביל להרוויח כסף שמשנה חיים ולהשאיר את המטפלת יותר זה אפשרי, אבל אני לא רוצה, כי זה לא נוח שיש לך מישהו זר כל היום בבית... זה מציק ומעיק... בקיצור, תודה רבה למי שקראה את מה שכתבתי, אשמח לעצות מה יכול לעזור ולשפר, כי אני יכולה להמשיך לצוף, אבל אני רוצה לחיות בשמחה. אני מתרגלת כל בוקר מדיטציה, ומתאמנת 5 פעמים בשבוע.

טיפול רגשי פסיכותרפיה תעזור לך מאד💓

תנסי אולי שיחות עם איש מקצוע … ❤️

דיכאון אחרי לידה קורה בגלל שיבוש בהפרשת ההורמונים. לדוגמה, הורמון פרולקטין מונע הפרשת דופאמין. לפעמים זה מתאזן לבד, ולפעמים לא (לדוגמה כשמתחילות לעלות מחשבות אובדניות), וכשזה לא מתאזן לבד, נדרשת התערבות מבחוץ להחזרת האיזון. לא יודעת אם התרופות מפריעות להנקה, אבל נעשו מחקרים שהוכיחו שפעילות גופנית שמתבצעת באופן קבוע תורמת להפרשת אנדורפינים ויכולה להחליף חלק מהתרופות נוגדי דיכאון. בנוסף, אחד המחקרים הראה שבמהלך פעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה גורמת להפרשת אנדוקנבינואידים, שהם דומים מאוד להשפעתם של קנבינןאידים שנמצאים בגראס. אולי תמצאי קצת זמן נוסף לעשות יותר ספורט או פשוט להעלות אינטנסיביות באימונים , ואז אולי תרגישי יותר טוב. חיבוק גדול 💚

קודם כל, שאפו על המודעות ועל הרצון לטפל!! נשמע שאת בדרך טובה ואת עוזרת לעצמך. תנסי לשלב יחד עם כל זה טיפול נפשי, ככה תצליחי לטפל בשורש הבעיה ולהחזיק את כל הדבר הנפלא שאת בונה לעצמך. המון הצלחה מאמינה שתצאי מזה, את נשמעת לי פייטרית! ❤️