כמה הבעל שלכן היה מעורב בהריון? אני בהריון ראשון וממש מתרגשת, אין יום שאני לא חושבת על התינוקת במיוחד כשאני פותחת עיניים ומתחילה לראות את הבטן הקטנה מבצבצת. אני חוקרת כמה שאני יכולה כדי להגיע עם כל המידע שנחוץ לנו ללידה ואחריה. בנוסף, יש לי הרבה חברות שילדו ואני מודעת לגודל ההוצאות, במיוחד בהתחלה, אז מנסה כבר מעכשיו לחפש לנו דברים שווים מיד שנייה שיחסכנו לנו את הקניות הגדולות או לפחות לרווח אותן קצת שלא ייפול עלינו הכל בבת אחת. בעלי מאוד עוזר לי עם הקשיים של ההריון, מגיע איתי לרוב הבדיקות, ונראה שהוא מתרגש גם כן. אבל מרגיש לי שהוא לא מנסה להיות מעורב בתכנון לעתיד, די קלולס לגבי מה שקורה בחדר לידה (וזה מלחיץ אותי במיוחד כי בסוף הוא זה שאני אצטרך לסמוך עליו כשאני לא אהיה בפוקוס) וגם לא ממש מנסה ללמוד על הדברים שהוא לא מבין בהם. ניסיתי להגיד לו על זה בעדינות שזה מפריע לי והוא אמר שיש עוד הרבה זמן עד אז ויהיה בסדר, אבל אני יודעת שכמה חודשים זה כלום ושום דבר ולפני שנספיק למצמץ הם יעברו. אני יודעת שלגברים קשה להיכנס לפרטי פרטים כמונו אבל אני מרגישה כל כך לבד בזה ולא רוצה שהוא ייזכר להיות מעורב ברגע האחרון. עצות והרגעות יתקבלו בברכה..

לדעתי אין צורך כרגע לצפות ממנו ״ללמוד להיות אבא״ זה יבוא לבד וזה טבעי שאת בתור אישה תרצי לדעת יותר כי בסוף את זאת שתדאג לתינוק יותר מאשר האבא… ברגע שתלדי בעזרת ה את תראי שלבד הוא יתעניין וילמד

בעלי הגיע איתי לכל הבדיקות וקרא על כל שבוע בהיריון והתפתחות העובר דאגתי לשתף אותו במידע מעניין שקראתי ואפילו הלכנו יחד לקורס הכנה ללידה (שהיה ממש מיותר בעיניי שנינו, כי קראנו ולמדנו את כל מה שהסבירו בקורס) בלידה עצמה הוא תפקד מדהים יחד עם המיילדת אחרי הלידה הגיע המשבר...

אודל אני מקווה שאת צודקת אבל זה לא עוזר לי לתקופה של עכשיו, מספיק שבלידה לא יהיה לו מושג מה קורה והוא לא יוכל לעמוד מול הצוות על הדברים שחשובים לי, זה יכול להפוך את זה לחוויה אחרת לגמרי בלי קשר לזה שזה קשה ומפחיד מלכתחילה 😔

כן אבל את אומרת שהוא כן שותף וכן מגיע לבדיקות… נראה לי לגיטימי שאת קוראת יותר והוא פחות זה בסדר גמור, אין שום סיבה לחשוב שבחדר לידה הוא לא יתפקד…

לרוב נשים הרבה יותר מעורבות בהריון שלהן והכנות ללידה מאשר גברים בעיקר בגלל ההורמונים והצורך הביולוגי להתכונן, ללמוד ופהכין את הכל לקראת הלידה. אצל גברים אין אותם הורמונים שאחראים על דאגה לעובר בעת ההריון, זה נטו של אישה, וגם אין להם את הצורך הביולוגי (שכנראה גם בגלל ההורמונים). יש גברים שיותר מעורבים, יש פחות, אבל זה עדיין לא כמו אצל נשים.

האמת בעלי לא כזה היה שותף בהריון הוא באמת בעל מדהים אבל לגברים קשה להתחבר לעובר כי הם לא מרגישים אותו כמונו. הוא לא היה בא איתי לפגישות רק בהתחלה כשגילינו וכשעשינו קורס הכנה ללידה זוגי הוא לא כל כך התעניין יותר מידי אבל אחרי שהתינוקת נולדה הוא פשוט התאהב בה ממבט ראשון זאת תקופה קצת בודדה אבל זה עובר ❤️

בעוד שאת רואה את הבטן ןמרגישה את התזוזות את כבר הופכת לאמא. אצל גברים אין את זה, הז נופל להם כשהם רואים את התינוק בפעם הראשונה. ככה היה גם בעלי והוא אבא מדהים ועכשיו הריון שני הוא שוב ככה 🤷

שניכם מרגישים משהו טבעי. הגברים לא נושאים את ההריון ולכן פחות מחוברים. תקראי איתו על כל שבוע וההתפתחות ולקראת תשיעי תעשי איתו תכנית לידה וקורס הכנה ללידה. תדגישי לו מה חשוב לך ותראי שיהיה בסדר. תחילת ההריון זה באמת מוקדם עדין לחשוב על הלידה

תודה לכולן על התגובות ❤❤