מתעוררת עם מועקה. כל כך קשה לשרוד כלכלית במדינה הזו. בלילה חיפשתי באתרים דירה לשכירות ונבהלתי מהמחירים החדשים… אני לקראת לידה שניה, מה שיעצור לי את העבודה שלי, וכמובן לאחר מכן תשלום לפעוטון כמעט 3 אלף. אני רועדת מפחד, משקשקת. מלאה בחרדות. שנינו מרוויחים יחסית לא רע, מעל הממוצע. ועדיין הגוף משותק מפחד ומרגיש שזה לא אפשרי לשרוד פה, אין הלימה בין ההכנסה לבין ההוצאות הנדרשות…. המינוס בדרך.

כן מדינת ישראל. עצוב

שתי ילדים במדינה הזאת ומשכנתא הלכה המשכורת עצוב שזה חךק מהחישוב שלנו להביא ילדים לעולם, בזמן שבנות נלחמות להכנס להריון

כמוני כמוך..

כן זו דאגה שהולכת איתנו והלכה גם עם ההורים שלנו ורק מי שסוחב איתו הון בירושות מצליח להשאר שפוי ואשקרה נהנה מהתקופה ולא מדיר שינה בלילות. לא אנחנו.