. הלכתי עם הגדול שלי בן שנה וחצי לקופת חולים אחרי שאתמול קבל אנטביוטיקה לאוזן וזה החמיר יותר.(והשארתי את הקטן עם אמא שלי הוא בן חצי שנה. )קיצר הרופאה אמרה דחוף לאף אוזן גרון. קיצר רצתי איתו ודאגתי לו ככ.באיזה שהו שלב לא מצאתי את המוצץ שלו והוא מה זה התרגז ומשך לי את השיער ונתן לי כאפות לפנים.היתי בשוק בבית הוא עושה זואת בקטנה אבל היום זה היה הזיה . הבנתי שאין לו מוצץ ופשוט סיימתי איתו את כל העניין קניתי לו תרופה הלכתי לאמא שלי ששם בכלל זרקה לי הערה שפגעה בי ממש.ואני לא נפגעת מכל דבר בדרך כלל הגעתי הביתה עשיתי ארוחת ערב ארגנתי אותם לשינה.הגדול לא רוצה לישון רץץץץ לי מפה לשם אמרתי לו מליון פעם לשים את הראש .אומר לי לא משחק איתי ולא היתה לי כבר סבלנות שבכיתי.אני מגדלת אותם לבד ואני מרגישה פשוט בודדה . אובדת עצות . מרימה את עיניי לשמים אומרת תודה רבה על זה אבל לאן מפה? אחיות צריכה עצה בבקשה 😌

קודם כל מהממת שככה את דואגת לילדים וזה ממש קשוח. באמת עבודה יום יומית על המידות. כשהם יגדלו הם יעריצו איתך איך שככה דאגת להם לכל הצרכים. יש גם ימים כאלה מה נעשה?!

מחר יום חדש ישתבח שמו מזל שיש את הלילה