היי אהובות אשמח להתייעצות לאחותי 3 ילדים : כיתה ד, כיתה א, וגיל 3. פעם ב חצי שנה בערך אני ובעלי שומרים על הילדים לסופש כשהם נוסעים לחופש. בעלה של אחותי שאל אותי אם יש מצב שהפעם נשמור על הילדים שלהם 5 ימים ברצף (כולל שישי שבת) כולל בתי ספר/גנים איסופים וכו..הכל מהכל אני אהיה בחודש שביעי (הריון ראשון) אני ובעלי רגילים לילדים אבל הפעם זה נשמע לי טיפה מוגזם גם מבחינת אחריות שהם הרבה ימים בחו"ל (ולא בארץ כמו עד עכשיו) וגם הקושי של ההריון אני לא יודעת איך אהיה בחודש הזה במילא הריון ראשון אין לי מושג למה לצפות..ואני חוששת לקחת על עצמי למרות שלא מעט פעמים שמרנו אבל לא הייתי בהריון וזה היה סופשים רק בבית או רק שישי לשים במסגרות.. יש לציין לגבי שאר המשפחה אין עזרה, הורים מבוגרים, אין עוד אחים. הוא אמר שאולי את הגדולים נשים אצל סבא וסבתא סופש אבל עדיין זה אחריות של מסגרות. אני יודעת שזו תיהיה מתנה עצומה עבורם כי קשה להם מאוד והם צמאים לחופש בטירוף, מצד שני אני מרגישה שזה יבוא על חשבון הלחץ שלי והנפש ואולי הקושי של ההריון.. גם קשה לי להגיד לא כשאני יודעת שכל מה שהם רוצים זה קצת חופש לבד.. אבל זה לא שיש לי ילדים במילא וכבר כולם ביחד וזה עוד ארוחה או משהו..גם גיל 3 זה עדיין קשה תעזרו לי

תגידי להם שאת מוכנה בתנאי שיביאו בייביסיטר לשעות אחר הלימודים עד ארוחת ערב

יש לי ילדים בקבוצות הגיל האלה והילדים שלי די בןגרים לגילם. מה שכן כמו כל ילד הם ינסו את מזלם איתך ..ולא כדאי בהריון כי זה ממש מעצבן ומתיש בלי קשר אחותי או לא אני הייתי מפחדת לקחת אחריות על ילד שהוא לא שלי

כולל מקלחות ! וזהו אז תיהיה לך עזרה אז רק לפזר ו לאסוף וכו'

לפעמים צריך לשים לגבולות גם לאנשים שאנחנו מאד אוהבים. אם את כל כך חוששת תגידי לא. לא תמיד זה מתקבל בברכה מהצד השני אבל אנחנו חייבות לשים גבולות לסובבים שלנו על מנת לשמור על עצמנו (מניסיון רב ודומה מאד) ... אין ברירה. תציעי לשמור כמה ימים שאת יכולה ומסוגלת או לשעות מסוימות שיותר נוח לך לשמור אם מישהו נוסף יחלוק בנטל . ואם גם זה לא מתאים לך אז פשוט לא.

שמעי יש לי הרבה ילדים בן פורת יוסף ולפעמים ממש בא לי לצאת ואז אני מוותר כי אני יודעת שאף אחד לא חייב לי כלום .. מאמינה שכשיגדלו אני ובעלי נצא ואז הגדולים ישמרו על הקטנים😉

מאחלת לך אסתר! לפני ההריון היה כבד עלי חמישי שישי שבת ובכל זאת עשיתי את זה אבל מאוד השתדלתי לשמור על שפיות ובעלי היה איתי שזה עזר מאוד. התפללתי שיחזרו כבר לא יכולתי עוד דקה..הילדים היו אז מאוד קטנים ומלא ריבים וצעקות וכל דבר וויכוח..היה לי זוועה. התפללתי שיגמר כבר. ועכשיו 5 ימים פלוס הריון כבר דופק לי הלב מלחץ על זה למרות שהם גדלו והשתנו.. עדיין אני מרגישה שזה גדול עלי 😔

אל תעשי את זה . באמת אל. זה יגרום לך ללחץ לבעלך ללחץ ואז השלום בית שלכם בקאנטים.. למה הם לא לוקחים את הילדים איתם?

אז אל תגידי שימצאו בייביסיטר ואצלך הם רק ישנו או משהו כזה תגידי שאת לא מרגישה טוב וחלשה ושיהיו חזקים אבל מהר לפני שהם סוגרים ולא משאירים לך ברירה

פחות מתאים .גם אחותי ביקשה ממני ואמרתי לה שלא. כרגע חושבת רק על עצמי ומה שטוב לי גם ככה אנחנו לא תמיד מצליחות לתפקד בהריון

תחשבי על עצמך לפני הכול ואם את חושבת שזה כבד לך ואת לא מסוגלת אז לא ואני מקווה שאחותך תבין אותך. מה עם הצד של בעלה של אחותך , הם לא יכולים לעזור?

אני חושבת שלמה לא? זה שאת תהיי בחודש שביעי לא אומר שאי אפשר לעשות דברים נכון שיותר קשה ובטח שזה לא ילדים שלנו תחשבי שעם העזרה של אחותך היא את וההפך גם לך יהיו ילדים בעזרת השם וגם תרצי לצאת עם בעלך לבדדדד כי כולם רוצים היא גם תעזור לך

אם יש רווחה כלכלית או שהם יכולים לממן הייתי מביאה בחורה שכנה ביבסיטר שתיהיה איתם כל יום כמה שעות. או שתביא לבית לימים האלו עזרה כמו מנקה ותקנו אוכל מוכן ותשתמשו רק בחד פעמי להקל עליכם

נשמע קשוח 5 ימים עם 3 ילדים ולפזר למסגרות גם כשאת בהיריון מתקדם אולי אפשר לבקש מהם לקצר לחמשוש או לבקש מהם עזרה בשעות הערב מטפלת או בייביסיטר לכמה שעות.. אם הם מבקשים כל חצי שנה ואת תמיד זורמת אז להגיד לא לבקשה גדולה יותר וקשה יותר זה יהיה בסדר לדעתי ולבקש להתחשב במצבך זה בסדר גמור ולגיטימי!

חשבתי על זה ואני נוטה להגיד להם שאנחנו יכולים 3 ימים של הסופש עם זה אני עוד אוכל להסתדר