טוב אז אחריי 6 ימים התאוששתי לספר את סיפור הלידה שלי : הריון תקין ב״ה לאט לאט לקראת סוף ההריון מוטרדת מהעובדה שאין לי צירים, אין פתיחה, אין ירידת מים, אין דימום הגעתי לשבוע 41+5 וכל הזמן אומרים זה עוד יגיע עוד יבוא . מה לא עשיתי סקס, הליכות, הליכה בים, מדרגות . הגעתי לביקורת בבית חולים ונקבע לי יום ליילוד כי זהו אי אפשר לחכות עוד כי זה לא יתפתח כבר לבד . מגיעה בשבת בשעה 15:00 לזירוז הרופאה מציעה בפניי את כל האפשריות שיש לזירוז ובחרתי באופציה של הבלון . נכנסת לחדר לידה הכל מאובזר יש נטפליקס ריח טוב , אווירה מרגיעה . ויאלה בשעה 23:00 בלילה מכניסים לי את הבלון שיעשה לי פתיחה כי לא היה לי בכלל !! עוברות השעות הבלון התחיל לעשות לי צירים מטורפים וזה כאבי תופת שאין כזה!! מרגישה שהבלון הזה זה השטן , בודקים פתיחה ויש רק פתיחה אחת לא מספיק בכלל ללידה לאור העובדה שעברו כמה שעות טובות מחליטים להוסיף פיטוצין בשביל לקדם ולזרז ופה כבר התחילו לי צירים מטורפים שלא יכולתי לנשום וביקשתי אפידורל בהול!!!!!!כשראיתי את המרדים ראיתי מלאך שבא להציל אותי , האפידורל עצמו זה כאבי תופת אבל ברגע של צירים לא אכפת לך כבר מכלום . לאחר האפידורל הבלון יצא ונרגעו לי הכאבים, ועדיין ממתינה שיהיה כבר פתיחה רצינית כי היא עומדת על שלוש. תוך כדי עושים לי רפואה משלימה של דיקור בגוף ועיסויים לנסות לזרז בדרך כזאת גם. השעה 11:00 בבוקר של יום ראשון (שתבינו כמה שעות חיכיתי לפתיחה יום שלם!!!) פתאום נכנסה אליי בסערה רופאה בכירה לעובר מתחיל לרדת הדופק השיליה מתחילה ללחוץ עליו אין ברירה ניתוח קיסרי , התחלתי להתחנן אליה שאני לא רוצה ואני מפחדת ושינסו לעשות הכל בשביל לא להגיע לזה . בשלב הזה הרופאה הקשיבה לי ונתנה סיכוי ללדת רגיל החדירו לי מצלמת אולטרסאונד בשביל לראות את העובר מבפנים ותוך כדי החדירו נוזלים במטרה ״לאושש״ את העובר . בשלב הזה אני אופטימית עומדת כבר על פתיחה של 4 . המצב אכן מסתדר הדופק מתייצב. פתאום בשעה 12:50 הרופאה ועוד צוות שלם חמודה אין מה לדבר הדופק של העובר יורד עכשיו יותר מהר ניתוח קיסרי דחוף , בכיתי את נשמתי ואת חיי פחדתי פחד מוות מהניתוח אבל לא הייתה ברירה! צרחתי בדרך לחדר ניתוח שאני מפחדת ושיעשו לי הרדמה מלאה שלא ארגיש כלום. בשעה 13:12 נולד הדבר הכי טהור בעולם בריא ושלם! אבל אני , אני הייתי בהתאוששות וראיתי אותו רק בשעה 19:00 הלב שלי פשוט נקרע שלא חוויתי לידה, הגעתי בהריון ויצאתי בלי בטן , אין דרך לתאר כמה מוזר זה לא להרגיש את מה שהכי ציפית לו לחוויית ל י ד ה !! בקיצור עברתי את כל הזירוזים בעולם חוויתי תהליך של לידה ובסוף הגעתי לקיסרי התעללו בי מספיק אני חושבת לא ? בסופו של דבר מודה לה׳ שאני והבייבי בריאים ושלמים. אך נשארתי עם טראומה .

חוויתי חוויה מאוד דומה,רק במקום בלון פיטוצין זה עובר,ושוכחים ... בשעה טובה

גיבורה! כל הכבוד!

העיקר 'הסוף טוב ב''ה מזל טוב

אלופה שאתתתת המון המון מזל טוב תסתכלי על הבייבי שלך זה הכי חשוב שתהיו באור ושמחה תמיד