אני ממש עצבנית על בעלי😡😡😡 הוא שבר לי את המילה מול הילד. אני לא יודעת מה לעשות איתו. באופן כללי הוא יותר רך ואני יוצר נוקשה בחינוך. סיכמנו בנינו שאם יש סיטואציה מול הילד מי שמוביל אותה והיא קורת מולו באותו רגע הולכים לפי הקו שהוא מציג, אלא אם כן מבקש חילוף כי נתקעים ואז ההורה השני לוקח את ההובלה. כדי שלא נהרוס אחד לשני ונהיה חזית מאוחדת. וזה עבד לא רע עד היום. הבן שלי בדרך כלל מתלבש לבד בוקר היום הודיע שלא בא לו. אמרתי לו שחבל מאוד, אבל כדי להתחיל את הבוקר הוא צריך להתלבש. אני מחכה לו בסלון עם ארוחת בוקר. זו החלטה שלו אם להתלבש לבד מהר ולבוא לארוחת בוקר או לבזבז את כל הבוקר על זה ואז לא נספיק לעשות דברים. אז הילד ישב קצת ברוגז בחדר ואז בלי להתבלבל פנה לאבא שילביש. ואבא נעתר. אמרתי לבעלי באנגלית שזה לא מה שסיכמנו ולשבור מילה זה לא משהו שעושים. אז הוא ענה לי: אני מעדיף להתמודד עם הבכי שלך ולא עם הבכי שלו. אני פגוע עד עמקי נשמתי. לקחתי את הילדים לטיול של בוקר והסברתי לגדול למה ההתנהגות שלו הייתה פסולה. הוא הבין המתיר ועד עכשיו העברנו את היום בנעימים. כרגע אוכלים צהריים יחד עם הבת דודה. אבל אין לי מושג מה אני עושה עם בעלי... אני כל כך פגועה. גם מהמילים שלו כלפי וגם מעובדה ששבר לי את המילה מול הילד אחרי שסיכמנו שלא עושים את זה ואני לא שברתי את שלו. אני מאוד בעד לדבר על דברים אבל מצד שני רוצה להבהיר שמה שקרה פה זה מאוד חמור בעיניי

לדעתי אם הילד לא רוצה זה בסדר שיבואו להלביש אותו...אבל זה רק דעתי

אדר גמאני חושבת שזה בסדר אבל נראלי היא פגועה יותר מיזה שהוא "שבר" לה את המילה ואמר משפט פוגע כזה מאשר שהוא הלביש אותו בסוף... ואל תיפגעי,אולי קם בבוקר בהרגשה אחרת... קורה... אני גם קמה עצבנית לפעמים,לפעמים קמה רגועה,לפעמים קמה עם אנרגיות ולפעמים לא... אולי הוא קם "אדיב" יותר מידי וחשב שזה בסדר... וחשב רק עליו באותו רגע...

יכוליות שהוא היה עייף חסר סבלנות ולא רצה להכנס להתמודדות מול הילד.. לדעתי אל תמשיכי ככה חבל על ההרגשה שלך❤️תפני אליו תגידי לו מאמי אני רוצה שפעם הבאה נהיה מתואמים..והמשפט שאמרת דיי פגע בי.. את נשמעת לי בחורה חכמה מאד מכל התגובות שאת מגיבה פה קלטתי אותך😉 אל תתני לכזה דבר להרוס את היום

הודיני מעניין אותי בן כמה הילד שלך ?

הבן שלי כבר בן 5 ואני מלבישה אותו ואני מרגישה שזה כבר גיל שהוא צריך לדעת לבד אבל אין לי אם מי להתייעץ

בטח ששאלתי אם הוא צריך עזרה. הוא לא רצה הוא רצה שאני אישה עבורו את מה שהוא יודע לעשות לבד. בלי קשר אם אני טועה או צודקת ( שאת זה אפשר לתחקר אחר כך בכיף) אני כועסת על זה שמול העיניים שלי בעלי שבר לי את המילה אחרי כל מה שסיכמנו. הרי הוא היה גם נפגע מזה מאוד לו הייתי עושה את זה לו, בלי לדבר על זה שזה מבלבל את הילד. ועוד לסיים עם משפט כזה שמבהיר מה דעתו על הרגשות או דרך החינוך שלי בצורה כזו מעליבה, זה לא משהו שאני יכולה לעבור עליו לסדר היום. כבוד זה הדבר הכי בסיסי. ואם אין אותו אין כלום

אנונימית - הוא בן 4 וכבר כמה חודשים שמתלבש לבד. תיקני לו בגדים יותר רחבים שיהיה לו של קצת ותתחילי עם מכנסיים, כי בגיל חמש הוא יודע כבר ללכת לשירותים אז הוא יודע להרים ולהוריד. ותסבירי על חולצה תדגימי לו כמה פעמים ותתני לו לנסות עצמאית כשאת לידו למקרה שיצטרך עזרה ויתקע. ושהוא מצליח תחמיאי לו על היכולת והעצמאות שלו. תכלת - לי זה משנה. סדר יום ( ביחוד בחופש הגדול) זה דבר ששומר על שפיות ונותן תחושה ברורה של זמן. אז יש שגרת בוקר קבועה. היא לא כוללת הרבה אבל צריך לכבד אותה. אותו דבר לגבי שגרת ערב אני גם אף פעם לא מוותרת על צחצוח שיניים מסיבות ברורות וכנל לגבי לבוש. שאר היום הוא די חופשי. אני עצבנית על בעלי כי זה לא פעם ראשונה שזה קורה ולכן קבענו את ההסכם הזה ביננו. שנוכל לתת גיבוי אחד לשני. ולא לדרוך אחד לשני על רגליים. זה בא מצורך של שנינו. אגב חלק מהעניין היה שבעלי טוען שהילד לא מכבד אותו ולא נשמע לו כמו שהוא נשמע אלי. והסברתי לו שהוא חייב להראות שמילה זאת מילה, הילד כבר גדול וחכם ומנסה ומצליח לסובב אותו ואין מה לעשות גם אם זה קשה ( וזה קשה) הוא חייב להיות איתן. וזה עבד. אבל לפעמים זה כאילו לא דברנו, כל עוד זה התקליות שלו/שהוא בוחר אני לא מתערבת. הוא יסבול אחרי זה את התוצאות. וזו בחירה שלו. אבל אם זה משהו שמתקיים תחת המטריה שלי אני פשוט לא מוכנה שאני אבטיח א ואז מישהו יעשה ב. המילה שלי זה כל מה שיש לי. והילד שלי סופר מכבד אותה, הוא יודע שאם אני אומרת שמשהו יקרה אז הוא יקרה. לטוב ולרע. אני תמיד מקפידה לקיים. לגבי לבחור את המלחמות שלי - אין לי כמעט מלחמות כי אני בוחרת אותן בחוכמה. אנחנו לא רבים הרבה ומתואמים רב הזמן וכשלא בדרך כלל יושבים יחד ומתחקרים את הנושא. אבל גם לי יש קווים שאני לא מוכנה לעבור עליהם בשתיקה. זלזול זה אחד מהם. זלזול בי על אחת כמה וכמה. זה למה מעולם לא יצאתי עם גברים גרועים. ואני לא מוכנה שבעלי יפתור את כ -״נו, היא ג’ינג’ית אז נכנסה לקריזה משונה נחכה שיעבור״. בכל אופן אני רואה שרב הבנות פה לא רואות הבעיה, אז תודה על תשומת הלב אמשיך לחשוב בנפרד מה לעשות עם זה שנפגש שוב. הוא מנסה לשחק אותה בנתיים ענינים כרגיל. אני לא מוכנה לנהל את המלחמות על הראש שלהם אז אצטרך לחכות לערב. אבל כתבתי לו בווצאפ שמאוד נפגעתי ממנו ומהמילים ואני עדיין מאוד כועסת, לצד העדכונים השותפים של מהלך היום

הודיני תודה לך

הודיני לא יודעת מה עשית אבל אני ממש מבינה אותך זה לא לעניין. הייתי מאוד כועסת על בעלי אם היה שובר לי את המילה. לגבי מה הייתי עושה כנראה מאוד כועסת עליו ונוזפת בו עד שיבין שטעה ומבקשת ממנו להסביר לילד ששניהם טעו הוא ואבא