רציתי לשתף אותכן גם בחוויות טובות לכל מי שפוחדת מזירוזים כמו שאני פחדתי, הגעתי לשבוע 40 אחרי שחודש 9 עבר כמו נצח. החזירו אותי הביתה, כל 3 ימים אמרו לי לחזור. הגעתי לשבוע 41 המליצו על זירוז, כולן כאן הגיבו שאם אין משהו רפואי לא לעשות ולחזור לחכות שיתפתח לטבעי. ראו שהשילייה מזדקנת ובהרגשה הפנימית שלי לא יכולתי לחזור בלי זירוז. למרות כל הדברים הרעים ששומעים על זירוז, קיבלתי פרופס שזה חוט עם הורמונים שמחדירים לנרתיק שלא כואב בכלל שזה כבר יתרון. קיבלתי משעה 14:00 ולא הרגשתי כלום עד 1:00 בלילה, מ1:00 בלילה קיבלתי צירים תכופים כן אומנם זה בגלל הזירוז שעד 7:00 בבוקר הייתי עם צירים כל 2 דק וחצי בלי אפידורל ופתיחה 1, הגעתי למצב של ייאוש וכאבים שלא הצלחתי להחזיק מעמד כולם ניסו להגיד לי לא לקחת אפידורל בפתיחה 1 שהלידה תתעכב ולא אוכל לזוז מהמיטה, אני הגעתי למצב שצרחתי את נשמתי ולא יכלתי להמשיך , הקשבתי לעצמי ולקחתי אפידורל בפתיחה 1. ולא תאמינו לידה ראשונה ו3 שעות אחרי הנסיכה שלי הייתה בחוץ. בבקשה תקשיבו לתחושות שלכן ותלכו עם מה שהלב אומר לכן ומה שאתן מרגישות הכל מלמעלה והוא מכוון אותכן. שיהיה לכולן לידה קלה ובידיים מלאות ונחת❤️🙏

ואי איזה יופי העיקר שאת אחרי אין יותר כיף מזה ואני כמוך חודש תשיעי עבר עלי כמו נצח אני פשוט לקחתי בלידה הראשונה זירוז. ואני כל כל מחכה לטבעי ואין לי בי כוחות 😔

בעזרת השם מה שיהיה לך יהיה הכי טוב בשבילך ובשביל התינוק, שיהיה לך קל ובידיים מלאות❤️

מזל טוב ענקי שתגדלו אותה בנחת ושמחה

תודה רבה