כואב לי בלב ואני חייבת לשתף. בבקשה אל תשפטו, אני לא מטומטמת ולא אינפנטילית אבל באופן לא ברור אני ממש נעלבת מהתינוקת שלי (11חודש). נעלבת ברמה שהלכתי לבכות כמה פעמים בצד ועכשיו פשוט התפרקתי אצל בעלי. מהרגע שהיא נולדה אני שם. לבד. בעלי חווה סוג של דיכאון אחרי הלידה והתנתק רגשית לכמה חודשים. אני שם תמיד מן הסתם, הנקה מלאה מסביב לשעון עד ללפני חודש. היא האור של חיי. האהבה הגדולה שלי. הילדה הראשונה שלי והיחידה כרגע. היא מרכז עולמי. רק שבחודש וחצי האחרונים אני חווה ממה ריחוק. פתאום היא לא רוצה לבוא אליי- רק לבעלי. אפילו כשאמא שלי פה- היא מעדיפה אליה ולא אליי. הבאתי לה מטפלת בשבוע שעבר, כשחזרתי רציתי לחבק אותה והיא הפנתה לי את הגב והסתובבה למטפלת. פאקינג מטפלת גברה עליי!!! אני יודעת שהכניסה למעון שהייתה לפני חודש וההפסקה של ההנקה יכולים להשפיע אהל עד כדי כך?? זה יתקע לה ככה?? היא תמיד תעדיף את כולם על פניי?? יואו אני שבורה😭

יאוו מאמי נשמע ממש קשה ❤️

יוואוו אין מישהי שתבין אותך יותר ממני אני באה לקחת אותו מהמשפחתון והוא בוכה!!! ואומר לי לא רוצה!!! אני ממש מתביישת מה המטפלת חושבת עליי שהוא לא רוצה לבוא אני כל היום איתו משחקת איתו הולכים לגימבורי אוכלים ביחד בעלי לא רואה אותו כל היום לא מטפל בו בכלל ובסוף יום הוא קופץ עליו וקורא לו אבא אבא מביא לו חיבוקים.... אבל אין מה לעשות ככה זה ..

הריחוק אחרי ההנקות תמיד היה לי קשה הקשר העיקרי שלכם היה בהנקה ופתאום היא מרגישה סוג של עצמאית כי היא לא תלויה בך יותר ועוד אנשים יכולים לטפל בה והיא מעדיפה אותם ולא אותך כמה שאני מבינה את ההרגשה הזאת וגם אני הייתי בוכה מלא עוד היו עושים לי לא רוצה תזכרי שזה עוד שלב בהתפתחות שלה ולא משנה מה אימא שלה זאת את❤️❤️ אימא שלי אמרה לי שתמיד הסיום הנקה גם היא הייתה בוכה ומרגישה כאילו התנתקנו ממנה בקיצור שולחת לך חיבוק ענק מפה את אימא מהממת🥰