ילדתי וגיליתי שכל מערכת התמיכה שחשבתי שאני יכולה לסמוך עליה היא חרטא אחד גדול אף אחד לא עוזר אף אחד לא מוצא לי זמן ביומן שלו כולם מתחמקים חרא של משפחה חרא של חברות שוקלת באמת להפסיק להניק כדי לשחרר קצת מהאחריות אני לא נרדמתי כל הלילה בא לי למות ולא היא לא מקבלת את הבקבוק רק ציצי

בעלי נגעל מהחלפת טיטולים אני מבינה את זה אבל זה לא כיף לי גם להחליף מיליון פעמים ביום הכל מעייף ואני לא כל כך רחוקה מלהתעלף בגלל הדם הנמוך

היי יקרה אני בטוחה שאת עוברת תקופה לא פשוטה ומאוד אמונציונלית בוז , האם את בזוגיות ? כמובן שהתמיכה היא חשובה.. לגבי הנקה אולי תתייעצי עם איש מקצוע שיציף בפנייך פתרונות נוספים? וכמובן אם תרצי לדבר יש כאן מי שיקשיב לך

הוא צריך ללמוד לעשות דברים גם שגם לרוחו על מנת להקל עלייך תשבו ותדברו על הדברים שיבין מה את מרגישה וכמה את באמת צריכה את התמיכה שלו בטוח שבשיתוף פעולה תוכלו להגיע לפתרונות אפקטיביים

שגם לא לרוחו*

לפעמים אנשים שאנחנו חושבים שהם קרובים אלינו, בזמן אמת הם מתאדים. אבל יכול להיות גם מצב שהאנשים שמסביבך לא יודעים שאת צריכה עזרה? בכל מקרה, הילד הוא שלך ולא שלהם. בעלך הוא זה שצריך להיות שותף לך תשחררי את הסביבה (וכמובן תלמדי על מי את יכולה לסמוך ועל מי לא, ולא לצפות יותר כמה שזה עצוב) תדברי עם בעלך שאת צריכה שיקל עלייך. אני בטוחה שהתקופה לא פשוטה וכרגע קשה לראות את הדברים הטובים, אבל תזכרי שקרה לך נס שהמון אנשים מקווים לו ושאחרי התקופה הזו, יהיה לך הרבה יותר קל והרבה יותר אושר. אם את רוצה לדבר- מוזמנת 💘

תאמת שבעלי תומך הוא עושה כמעט הכל בבית ומנסה להקל עלי אבל הו גם בעבודה עד שבע אבל זה גם לא אומר שהוא לא יקח קצת אחריות על הבת שלו כי זה מעייף אותי פיזית להיות זמינה 24/7 ואתמול כבר דיברנו על זה והוא צריך להחליט איזה משימה יקח אין כל כל ציפיות גבוהות מהסביבה אני גם בנאדם ששונאת להיות תלותית ואני מאמינה שמי שהחליט להביא ילד לעולם זה אחריותו ולא אחריות של אחרים אבל בתכלס כולה ביקשתי מאמא שלי שאני אשים את התינוקת אצלה לשעה כי יש לי תור ולא רותה לסחוב אותה סתם היא גם תינוקת שקטה לא בוכה כל הזמן ישנה אחרי אוכל וטיטול והיא סירבה לשים אותה אצלה ותאמיני לה אין מה לעשות היא מורה. בחופ הגדול כל הזמן בבית אז זה היה קצת מוזר לי

אני מבינה אותך שולחת לך חיבוק אבל כמו שזה כייף לקבל עזרה צריך גם לדעת לקבל לא לכולם קשה ונכון שנראה שאמא חייבת אבל היא לא אני גידלתי לאחותי את הילדים טיולים מתנות בגדים הכל מהכל בחייייייייםםם הם לא עזרו לי ואפילו לא באו לברית של הבן שלי אחרי שנים של טיפולים והפלות אז אני ייעץ לך מבשרי ציפיות יש בכרית תשאלי אם אפשר מה טוב אם לא אז עזרה בתשלום ואל תכעסי, שיבקשו ממך בע"ה להיות בצד הנותן גם תתני מה שאת יכולה ולא פיפס מעבר. בהצלחה 💜

אוקי אני מבינה אותך ממש. אמנם אני לא במצב הזה (רק גיליתי שאני בהריון) אבל גם אני התאכזבתי המון ממשפחה וחברים. במיוחד אם את אדם כזה שנותן מעצמו זה מאוד מעצבן שלא מקבלים חזרה. אין הרבה מה לעשות חוץ מלהפסיק לצפות ולהבין שאת יכולה לסמוך רק על עצמך בזמן אמת. זה לא אומר לריב עם אף אחד פשוט באמת באמת לסמוך רק על עצמך. אני שמחה שבעלך תומך וזה הכי חשוב! הוא השותף שלך תנסי אולי כן מתי שהוא מגיע הביתה בערב לקבוע לך הליכה עם חברה, בית קפה עם חברות, שעת כושר (יותר בשביל השעה שקט פחות בשביל הכושר😝) וככה תוכלי גם להתאוורר מרגיש לי שאת זקוקה לזה 🙏🏽🤞🏼

הדבר היחידי שלא הגיוני מבחינתי במה שאת מתארת זה שבעלך נגעל להחליף חיתולים. זה של שניכם, לא של אף אחד ממי שאת מחשיבה רשת תמיכה. כרגע נראה לך שלהפסיק להניק יקל עליך, בעיניי בהמשך זה יקשה עליך. ברגע שהתינוק גדל הנקה נהיית מאוד מהירה, עם אפס התעסקות. שולפים ציצי ומגלגלים למטחברת. אני לא יכולה לשפוט את אמא שלך כי אני לא מכירה אותה או את טיב היחסים ביניכן, אבל אולי שווה לברר על מזה יושב? אולי היא חוששת להיות אחראית על תינוקת קטנה? אולי היא לא זוכרת מה עושים? אולי כדאי להתחיל מזה שהיא באה אליך ואת לידה? בטוחה שעם הזמן היא תתמכר לריח שלה ורק תרצה עוד.