אני רושמת את זה ואני עם דמעות יש לי שתי בנות אחת בת חצי שנה השניה בת שנתיים ואני מרגישה שעוד רגע אני מקבלת התקף אין לי רגע אחד של מנוחה רגע אחד אין אין פשוט אין לא ביום ולא בלילה מחכה לנוח בלילה אפילו בלילה אין לי שניה אחת לנוח אני פשוט מתוסכלת עייפה כועסת עצבנית נמאס לי מכל זה הקטנה במיוחד בת החצי שנה מחרפנת אותי היא בוכה בלי סוף עשרים וארבע שעות נשבעת שבלי סוף אני לא יודעת מה לעשות כבר ציצי נותנת לה חמש דקות אוכלת וזהו בוכה צעצועים לא טוב לה טלוויזיה גם בוכה לא יושנת כמעט והכי הכי מעצבן אותי שטני צריכה לסבול בלילה אחת יושנת מצד ימין השניה מצד שמאל ואין לי איך לזוז שתיהן לא רוצות לישון במיטה שלהן 'לא לדבר על החדר ואם אני זזה ימינה הגדולה מתעוררת ואם שמאלה הקטנה מתעוררת אין לי מנוחה אין אני מתה מעייפות כל הגוף שלי כואב אין לי חיים אין ואף אחד לא מבין אותי אני מספרת לאצא היא לא מבינה אותי אומרת לי מה חשבת ככה זה כולם אני אומרת לבעלי שהוא כך היום בעבודה ולא מבין מה אני עוברת ושבכלל נמאס לי כל העניין 'ל להניק אז הוא אומר לי אין מה לעשות ככה זה עד שיגדלו והוא בכלל יושן בסלון אני מתמודדת עם הכללללל הכללל אין לי כבר כוח אני לא מוצאת זמן לשבת לאכול אפילו לשירותים אסור לי להיכנס כי הגדולה מתחילה לבכות רוצה להיכנס איתי והקטנה יום ןלילה בוכה אני לא יודעת מה לעשות

הילדות שלך לא צריכות לישון איתך..תטפלי בזה. ולמה את לא מכניסה אותן לגן? ואם את לא רוצה להניק..אל תניקי.

וואו נשמע ממש קשוח. מה עם מסגרות? זה יכול ממש להקל עלייך? לפחות לגדולה..

לגבי הקטנה ניסית לשלב לה תמ״ל, מן הסתם שבקבוק של תמ״ל משביע לפחות לשלוש או ארבע שעות אולי ככה היא תהיה רגועה יותר

קרה לי שהבת שלי כל שעה רצתה לינוק מצאתי את עצמי כל היום מניקה בעיקר בלילה בסוף שילבתי לה תמ״ל ומה זה נוח לי

אנונימית אני נסיתי להעביר אותן למיטות שלהן ןהעברתי את המיטות לחדר שלהן הגדול מספיק לה שעתיים ומתעוררת חוזרת לישון לידי ואם אני מחזירה היא כל הלילה מתעוררת בבכי ולא חוזרת לישון שם והקטנה אין מה לדבר מקרה אבוד היא בכלל לא יושנת אז אין לי איך לשים אותה במיטה היא כן יושנת כשאני הולכת לישון צמוד לציצי גם אם בשלוש בלילה

והגדולה רציתי לשיםתאותה במסגרת אבל המצב הכלכלי כרגע לא כזה מאפשר

זה לא כזה פשוט אם את לא רוצה להניק אז אל תניקי. מי שלא מניקה לא יכולה להבין את גודל את ההתמכרות של הילד לציצי. קשה מאוד מאוד לגמול מזה

וואי הייתי כמעט באותו מצב כמוך עד לפני חודש בערך. ההבדל הוא שאני עובדת והם במעונות. אבל הלילות היו סיוט כמו שאת מתארת, כאבים בכל מקום, חוסר שינה מוחלט וכל הזמן סביבם. העברתי אותם ממש לאחרונה לחדר משלהם, קניתי מצעים יפים ובבובות שיתחברו אליהן. עדין אין לי לילות שלמים, אבל אין ספק שיותר טובים וגם בעלי חזר לישון יחד איתי ולא על הריצפה במזרן.

דבר ראשון חיבוק ענקי! בטוח שלא פשוט לך גם לכתוב את זה. לגבי ההנקה.. אני מאמינה בגישה של "אם לאימא לא טוב, אז גם לילד לא טוב". ונשמע שלא טוב לך! אז אולי כדאי לשלב תמ"ל.. זה יקל עלייך זה התחלה. דבר שני, שבעלך יעבור לישון חזרה לידך.. למה שישן בסלון? למה שרק את תקומי בלילה? שיקום גם הוא! תעשו משמרות אפילו.. חצי לילה ראשון הוא, חצי לילה שני את.. או הפוך, קצת להקל! דבר נוסף, אל תקרסי!! תביאי עזרה.. בייביסיטר או ילדונת בת 16 בתשלום שתעזור אפילו במהלך היום ותנסי לישון קצת. את לא יכולה לקחת הכל על עצמך ולא להשתגע. זה לא חד צדדי. תדרשי עזרה ותקבלי אותה! את חייבת שינה קצת מסודרת, להתפנות, לאכול כמו שצריך.. אם את לא תתפקדי- הלב של הבית, אף אחד לא יתפקד! שולחת חיבוק ❤