בואו נדבר על היחסים עם הבעל אחרי הלידה 😤 מרגישה שאני עומדת לאבד את זה לגמרי... קורסת!!!

מרגישה שאני גרה עם שותף לדירה, לא בן זוג לא מרגישה אישה אלא רק מספקת צרכים לאוצר שלי מרגישה שבן הזוג לא רואה אותי מבחינת הצרכים שלי (שינה, מקלחת וכו') ובעיקר קשה לי עם זה שלא נפל לו האסימון עד הסוף שכרגע הילד מנהל אותנו (בן 5 שבועות) הוא מתלהב ממנו, רוצה לטייל איתו ולהראות אותו לכולם וזה ממש ממש לא מתאים

הייתי בטוחה שאחרי הלידה הוא יעריך ויאהב אותי פי כמה וכמה לא רק שזה לא קרה, הפכנו לשותפים לדירה אין בינינו כלום וכשאני בוכה, הוא לא מבין למה מבחינתו אני מתבכיינת שכח לגמרי שילדתי לפני 5 שבועות

אמא אני לא יכולה לשמור על איפוק שאנחנו מטיילים עם הילד 8 שעות מחוץ לבית, חוזרים ישר לשעת ההשכבה, הילד מאבד את זה, אני זו שמתמודדת עם הבכי שלו ומרדימה אותו במשך שעתיים ואז אחרי שעתיים של מלחמת התשה בהרדמה האדון יושב ומעשן נרגילה בסבבה שלו בזמן שהכיור מלא בקבוקים והאמבטיה של הילד לא מקופלת במקומה הכל עומד ומחכה שאני אבוא ואעשה

ועוד לא דיברתי על תחזוקת הבית כן? ה כ ל עליי! אין מצב שאחזיק כך עוד הרבה זמן זה לא מגיע לי נקודה

אני לא חד הורית וזה גם לא חד הורית כי זה לגדל ילד לבד ולהתמודד עם הבן זוג והבלאגן שלו

תצאו לבית קפה תנסי למצוא שעה שעתיים שמישהו ישמור על התינוק ופשוט תדברו. בשקט ברוגע תסבירי לו את התחושות שלך את איך שאת רואה משפחה בעיניים שלך את מה שאת מצפה ממנו להיות עבורך ועבור התינוק. אנחנו הרבה פעמים שוכחות אבל אצל הגברים אין חוש אבהי מובנה, זה משהו מתפתח והם צריכים המון הסברים והדרכות. כל מידע שאת לומדת וקוראת על תינוקות ואמהות תשפתי אותו, תסבירי לו מה זה עייפות יתר ומה זה מערכת חיסון מוחלשת ומה מסוכן עבורו. תסבירי כמה מעייף זה להיות יום שלם סביב התינוק ואז עוד להתפנות לעבודות הבית. לא מבין? תצאי איזה סופש אחד ליום שלם ושהוא ישאר איתו כל היום ותבקשי שיעשה גם כלים ויכין לאכול או ינקה. כשתחזרי תשבי איתו ותשאלי איך היה והאם הציפיה שלו ממך לעשות הכל לבד היא הגיונית.

חשוב לדבר על זה להסביר, להגיד מה את צריכה, איפה הקושי, לעשות חלוקת תפקידים מחודשת מותאמת למצב שניכם צריכים ללמוד להתמודד עם השינוי המדהים המבורך והקשה הזה של להיות הורים, זה חלק מזוגיות, יש תקופות שונות וצריך לעשות התאמות

אני מציעה לך אם ניסת לדבר איתו וכלום לא עוזר פשוט מאוד תעזבי את הכלים, תניחי לערימת הכביסות לא לעשות שום כלום שקשור למטלות הבית תתמקדי נטו בך ובילד תשטפי את הצלחת אןכל שלך תנקי רק מה שקשור לילד ולצרכיו תנסי להשלים שעות שינה תוך כדי שהבייבי ישן ונראה אותו חי ככה כנראה רגיל שהבית מתוקתק ובו זמנית תציבי עובדה תקלח אותו אני נכנסת להתקלח/לעשן/לשתות קפה/לנוח

אמא האופטימיות שלי לא נובעת מתמימות אלא מנסיון אישי עם בעלי. לקח זמן קצת שיחות הסברים בכי היום הילדה בת תשעה חודשים והוא שותף סופר פעיל, אני יוצאת לסידורים וגם לבילויים בלב הכי שקט שיש וכשחוזרת מחכה לי בית נקי וילדה מקולחת וישנה! והוא ממש ממש לא היה כזה כשהכרנו ולא מיד כשילדתי.

אז תביאי בייביסיטר אני בכללי בגישה שכל דבר שיכול להיפתר באמצעות כסף (בהנחה שיש) אז לא שווה לריב בגללו. לא היה לי זמן לבשל? אומרת לבעלי שנזמין מבחוץ או שהוא יכין משהו. אין זמן לנקות? או שתביא מנקה או שתנקה גם. כנ״ל לגבי בייביסיטר רק כש״כואב״ להם בכיס או כשהם מבצעים לבד הם מבינים את הקושי שבעבודות הבית.