מה הייתן עושות? בעלי עובד מחוץ לעיר, לא לוקח את הילד בבוקר לגן ולא מחזיר (אולי פעם פעמיים בשבוע). גם אני עובדת מחוץ לעיר, (אני נוסעת שעה הוא שעה ועשרים).. אני מרוויחה יותר ממנו באלפיים-שלוש, המשפחה שלו לא עוזרת בכלל בשום תחום, ולא נעים לי להיות אצלם, כי התחושה היא שאנחנו סוג ב לעומת המשפחה של אח שלו. בשלושה חודשים האחרונים אנחנו מנסים להכנס להריון, לפעמים הוא עייף ונראה שלא בוער לו להכנס, לא פנוי תמיד לשמוע את מה שעובר עלי (בהריון הראשון לקח לי שנה להכנס להריון, גיליתי שיש לי שחלות פוליצסטיות וגם היה לי הריון כימי, אז גם יש לי טראומה וגם לא פשוט לי להכנס להריון). בקיצור אני מרגישה שאני מתאמצת יותר מידי, שאני לא במקום של בית יציב, לא יודעת אך אסתדר די לבד !! עם שתי ילדים, לא מרגישה שיש לי תמיכה ממנו, אוזן קשבת לדברים שכואבים לי.. כל פעם הוא חוזר מהעבודה עם חפירות על איך היה לו היום ובקושי שיש לי חשק או צ'אנס לספר לו אך היה לי. אני מרגישה שגם הילד שלי נפגע מזה, כי אבא שלו לא נמצא איתו הרבה, לא בטוחה אך הוא מרגיש כשאנחנו מבקרים את המשפחה שלו אחת לשבועיים. בקיצור מרגישה שירד לי ממנו, שאני לבד והוא אפילו קצת עול עלי... עייפה

ניסת לשבת לדבר איתו ברוגע על המצב בינכם? ניסת להבין מאיפה זה מגיע? ממליצה לך לשבת איתו או לצאת ולדבר על מה שמפריע

ולפני שאת מנסה להיכנס לעוד הריון תשבו ותסדרו תמצב בינכם

לא מרגישה שיש לי חשק לדבר, עם העבודה כבר דיברנו, זה כרגע המקום שהכי טוב לו, השכר בסדר והוא חיפש אזה חצי שנה עבודה קרובה ולא מצא משהוא בתנאים שיש לו היום. המשפחה שלו הולכת ומתגלה כחרא א

אבל אן לו יותר מידי מה לעשות או לשנות אותם, משתדלת להתרחק כמה שאני יכולה, הוא מעולם לא היה גבר מכיל, לא אוהבת להיות חלשה לידו, תמיד זכור לי ממש תראומות להיות לידו בחולשה- למשל להיות חולה, להיות בהריון תמיד הרגיש לי שאני לא בסדר שאני ככה, כאילו שאני עושה את עצמי.

מאמי אם לא תדברי הוא לא ישתנה הוא לא פתאום ישתנה מעצמו אם חשוב לך הזוגיות זה עבודה אם לא אז תשאירי תמצב ככה

דברתי יותר מידי אבל זה רק עייף אותי.. לא יודעת אם להמשיך להתאמץ מרגישה שאני נותנת את האלפיים אחוז

זה לגיטימי שאם שעות העבודה לא מסתדרות עם פיזור או אסיפה מהגן האחר יעשה את זה. אולי פשוט תפסיקי את ליזום ניסיון ואז זה יבוא ממנו?

גם לי שעות ההוצאה לא מסתדרים אבל אני עושה שמיניות באויר ונעזרת בכל מי שאפשר..

אנחנו מראים להם חוזקה ו0 חולשה וזה גורם להם להבין שאנחנו מסתדרים בלעדיהם והם מצידם מסירים אחריות תתחילי להטיל אחריות כשחוזר מהעבודה ..ותראי לאן זורם הנהר... תגידי שיקלח את הילד שיקריא סיפור לפני השינה שיקח פעמים בשבוע לגן גברים צריכים שיגידו להם מה לעשות כי אם לא מבחינתם לרבוץ בספה ולקבל אוכל לפה. אל תתייאשי זוגיות זה עבודה והרבה סבלנות

הייתי כמוך (גם מאותגרת פוריות) הלכתי לטיפול רגשי שהסתיים בכלל אחד לצייר סביבי עיגול ולהפוך לאמצע. אני הכי חשובה לי ושמה את הצרכים והרצונות שלי לפני הכל וכולם הבית ובעלי בעיקר השתנה בהתאם לזהבלי דיבורים בלי להצטרף לטיפול בלי כלום מאז טפו טפו החיים השתנו פלאים תמיד יש לאן לשאוף ומה לשפר אבל לפחות זה לא הגיהנום שחייתי בו אל תוותרי על עצמך 💜 בהצלחה

גם בעלי יוצא מוקדם וחוזר מאוחר. אבל קבעתי לנו כלל שפעם בשבוע יש לנו דייט שבו הוא צריך לחזור מוקדם ואז אוכלים ביחד ועושים משהו נחמד, ויש דברים בבית שהוא חייב חייב לעשות. יש פעמים שהוא אומר לי את הבוסית שלי? אז אמרתי לו שאני לא המשרתת שלו. אני לא יכולה לנהל בית לבד. זה היה תקיף בהתחלה. אבל לאט לאט זה נהפך לפעולות קבועות. הוא הבין שהבית זה גם אחריות שלו ולא רק להביא כסף כמו תורם. והוא הבין כמה זוגיות זה חשוב. והיום הוא עושה את התפקידים שלו מהר, וטוב. והוא מחכה לדייטים השבועיים שלנו. ואני עדיין ממשיכה לתחזק את הזוגיות כי אני יודעת שאם לא אני אז לא יהיה זוגיות. וכדאי שתמעטו את הביקורים אצל המשפחה שלו או שאת תתחילי להרגיש עליונות עליהם כי את לא פחות שווה. ולגבי עוד ילד עכשיו. אני חושבת שכדאי לכם קודם לבנות את הזוגיות לפני עוד ילד שעלול לערער אותה. תגידי לו שזה שהוא לא רואה את גיסתו כאובה אז גם בעלה לא רואה אותך כאובה. את לא הולכת ומספרת לכל העולם על החולשות שלך. אבל הוא כן צריך להכיל אותך. וגם לי יש שחלות פוליציסטיות. וגם אני מאודדד שמנה. והרופאה אמרה לי לפני החתונה שרוב הסיכויים שאני אצטרך טיפולים בשביל להיכנס להריון. והייתי בלחץץץ מטורף. וכל מחזור הייתי מיואשת. אבל פעם אחת יצאנו לחופשה והחלטתי שבחודש הזה אני סתם נהנת מסקס. וב"ה באותו החודש נכנסתי להריון. החרדות והפחד מאודדד מעכבים כניסה להריון. אני מקווה שכתבתי בדיוק את מה שאת צריכה. ואני מאחלת לכם בהצלחה😘

חשוב שקודם תעצרי ותחשבי מה המהות של החיים?? האם נכון עבור בעלך ילד כרגע? האם אתם במקום שלם ויציב? יש נטייה לחשוב שכשהילד יבוא יהיה יותר טוב כשבפועל זה ההפך. המהות של בית זה קודם כל זוגיות. וזוגיות זה לא אומר משהו מושלם. הרי אנחנו חיים בעולם עם קשיים והתמודדויות. אלא זוגיות שאת שם בשבילו והוא שם בשבילך ושתיכם רוצים את הכי טוב אחד בשביל השני. ויכול להיות שאם תעבדו על הקשר תעשו דברים אפילו קטנים אחד בשביל השני. תראו הערכה אחד לשני זה יוביל לדברים קסומים. זה יכול להוביל לרצון ויותר מוטיבציה מהצד שלו להביא עוד ילד. אולי תנסי לחזוב מה עובר עליו. אולי הוא מרגיש שהוא לא מצליח להגשים ולתת לך עולם. אולי הוא מרגיש תחרות סמויה מיזה שאת מרוויחה יותר מממנו? אולי הנטל הכלכלי גורם לו כל היום לשאר בעבודה והוא אפילו לא שם לב שזה בא על חשבון הילד?

מבינה אותך וזה קשה אבל בכול הסיפור הזה אין קשר לזה שאת מרוויחה אלפיים שח יותר ממנו...

אמא של דבשוש את קלעת בול! לקחת לי זמן להבין שאם הוא לא רואה או י אן אף אחד אחר שיראה אותי. תמיד הוא האשים את הסביבה שהם הבעיה אבל היום אני מבינה שזה קודם כל הוא. עדן זה מאוד קשור כדי להסביר שאן שום תיעדוף לסבל שלי כדי לאפשר לו לעבוד כי כלכלית הוא מכניס יותר .

להפסיק להתאמץ ככ ב להיכנס להריון ובכלל להרפות ולחכות שיגיעו דברים ממנו לא להתאמץ גם לשמוע איך עבר עליו היום ולא רלוונטי בעיני שאת מציינת שאת מרוויחה יןתר ממנו-אין קשר בין זה לבין מאמץ בזוגיות בזוגיות מתאמצים שני הצדדים כי רוצים וכי זה הדדי ושוויוני