אוף אני עצבנית אשש הבעל בחיים לא קם אל התינוק בחילה ואני מפרגנת לו שישן כי הוא עובד , כבר לילה שני שהתינוק שלי קם ב3 בלילה ולא רוצה לישון ואני כבר גמורה מעייפות ובעלי לא מוכן לקום אליו . יש לציין ששנינו משלמים על הכל בבית הוא מהמשכורת ואני מהחסכונות אבל בלילה לקום פעם אחת לעשות לי טובה הוא לא מוכן

אולי שיקום יותר מוקדם מהשעה שהוא הולך לעבודה וככה יוכל לעזור שאת תשני עד יולר מאוחר

מבינה אותך ומזדהה, אבל באמת כשהם קמים לעבודה אז זה בעייתי. יכולה להגיד לך על אחי שהוא היה קם בלילה לבת שלו לפעמים ובמהלך היום היה מאוד עייף והוא כל היום היה על הכביש, ככה שזה היה מאוד מאוד מסוכן, ככה שתחשבי מה עדיף. אם הוא חוזר בשעות שהן סבירות, אז כשיחזור תיכנסי לישון איזה שעה שעתיים כדי לצבור כוחות. ובינתיים, עם כמה שזה קשה, תנסי מתי שהתינוק ישן, גם לתפוס תנומה קלה, מטלות הבית יחכו.

מסכימה עם רעות אבל תנסי לשנות את המחשבה אם בעלך קם בלילה הוא לא עושה לך טובה!!! זו הבת שלו בדיוק כמו שלך אולי תסכמו שבשלישי ושישי הוא קם בלילה לילדה כי את מותשת וצריכה שינה רציפה

ואם זה לא מתאים אז תבקשי עזרה בבית מנקה/מבשלת/בביסיטר

הוא לא קם בלילה אפילו פעם אחת ! והוא עובד מרחק הליכה קצר מהבית. עד עכשיו אני הזומבית פה ובאמת הלילה הזה שבר אותי! חד פעמי ביקשתי שיקום במקומי וזה פשוט לא עניין אותו

מזה קשור למי משלם מה? הילד של שניכם!!

בטח זה קשור. אם הוא היה משלם הכל לבד אז סבבה. אבל שנינו משלמים ואני היחידה שמטפלת בתינוק מנקה מבשלת מכבסת והכל עושה לבד.

ועם כל זאת הוא מוצא לעצמו לפחות 3 שעות פנויות ביום לעיסוקים שלו בעוד שאני מוצאת בקושי שעה אחת בשבוע פנויה נטו לעצמי

מאמי זייפי מחלה תתקעי אותו כל היום עם הילד בבית לא היתה קליטה בטלפון אופס לכי תנוחי תתפנקי תפנקי את עצמך תחזרי חדשה ותראי איך הוא הופך לפודל חצוף

סטאר מותק הלוואי 🥴 אני מניקה ועל לתת בקבוק כבר וויתרתי כי כשאני שואבת ומביאה לו הוא הורס את החלב וגם לא יודע לתת בקבוק לתינוק ! כמה שמסבירים לוקח לו מלא זמן לקלוט. אני לא קולטת עם מי התחתנתי בחיי לא תיארתי לעצמי שיהיה כמו פרזיט בבית

היא יודע לקום חצי שעה - שעה מוקדם יותר פעמיים בשבוע וזה כל הזמן שהוא מבלה עם היחד. בשבת איכשהו הוא לוקח יותר אבל תוך 10 דקות מחזיר אותי אליי בתירוצים של כאבי גב/ כאבי יד. בוא יא גבר איפה הגב שלי הוא כבר ממזמן ז״ל

גם אני הנקתי הנקה מלאה הילדים היו סרבני בקבוק/ מוצץ ודפקתי פרטיות לבעלי חיחייי סורי אני גם בן אדם ויש לי צרכים קשה שיתמודד גם לך קשה והוא לא יכול להתעלם מזה. ואם כן שיגיש לך עזרה במקומו מנקה מבשלת ובייביסיטר אל תתייאשי

היום החלטתי שאני לא מנקה ולא מבשלת ומה שיש זה מה יש וכשבא לארוחת צהריים הוא חטף עליי קריזה ממש וצעקות 😥 אחר שעה שהלך שלח הודעה שמצטער

יופי תמשיכי בשלך עד שיתחיל להתעורר תרתי משמע. זה לא מובן מאליו שאישה עושה הכל בבית!!! פשוט לא

וגם אם כן בשמחה אז שמחה שכרה. אבללל אם היא תשושה וצריכה עזרה הבעל הוא הראשון להתייצב ובעלך צריך להבין את זה ניסית במילים עכשיו במעשים

חבל שהתרגלת אני בחיייםםם לא ירגיל את בעלי לזה

בעלי עובד ואני בבית זה לא משנה ששניכם משלמים את יכולה ביום כשהתינוק ישן ללכת לישון איתו שזה בפני עצמו כלל שהוא ישן את ישנה בעלך חייב לקום ולא יכול לישון עם כמה שזה קשה במיוחד בהנקה ותאמיני לי שאני מבינה לא ראיתי סיבה להעיר את בעלי מה הוא יעשה איתו שלי סרבנים רק ינקו אז אני קמתי בלילות חוץ מזה הוא עובד בעבודה קשה אז חייב לישון טוב אבל תעשי איתו שיחה מה את מצפה ממנו בעזרה בבית לא יכול עם התינוק אין בעיה לפחות בכביסה עזרה בבית מה שאפשר

זה ככה בכל בית ושקרנית מי שאומרת שלא אבא לא יהיה אמא בחיים

גם בעלי בחיים לא קם לילד רק אם אני לא מרגישה טוב או משהו אחר יוצא דופן. כמו שאמא לנסיך אמרה אבא אף פעם לא יהיה אמא

משהו מתבשל פה, כל אחד עם עבודה ודרישות שונות, אצל בעלי יש אפשרות לעזור יותר אבל הוא מתפנק ואת זה אני יודעת בגלל שמתי שהוא היה צריך לקום כמה פעמים מוקדם מאוד בגלל שרצה להגיע לאנשהו לפני כולם הוא ידע יופי לקום ב5 בבוקר אבל כשאני מתחננת פעם ראשונה אחרי 4 חודשים הוא לא רוצה. ואיך אני ישן כשהוא ישן כשיש לי בישולים + 2 כביסות ביום + לשאוב אבק כל יום כי מצטבר אצלנו ברמה זוועתית בגלל כלבה ואתר בניה צמוד + להחליף מצעים/ לשתוף כלים/ לנקות אבק / להשקות את כל העציצים / לזרוק זבל/ ועוד! מרוב שיש מלא מה לעשות אני לא מרשה לעצמי לנוח אחרת כולנו פה משתעלים מאבק

אנונימית נראה לי שאת תמימה מידי זה התפקיד שלנו כאמהות וכנשים לא אומרת להיות שפחה חלילה אבל כן לעשות את מטלות הבית ולגדל את הילדים ושהם גודלים והם בגנים לצאת לעבוד ולתמרן את הכל יחד את נמצאת בבית עכשיו בחופשת לידה תהני מזה אל תריבי על דברים מיותרים כן תדברי איתו ותגידי לו מה שאת מרגישה אבל הבן אדם עובד וצריך להבין אותם. ואם קשה לך עם הניקיון ויש לך אמצעים תביאי מנקה ואם לא אז לאט לאט בכיף שלך תבחרי את המלחמות שלך.

כנראה שאתן לא יודעות מה זה שוויון בין אישה לגבר. עצוב שאני מוציאה 2000-3000₪ בחודש על התינוק מהחסכונות שאגרתי במשך שנים והוא מוציא פחות טיפה כי הוא מבזבז גם על שטויות, ואז בבית אני עושה הכל והוא חוזר ושם רגל על רגל ואני עדיין עושה דברים ומנקה ועסיסית בזמן שהוא רואה טלויזיה האדון, שאני קמה כל יום ב5 והוא ב7 ואני כל היום עסוקה בבית והוא בכיף שלו בעבודה לוקח הפסקות 40 דקות לשירותים לשחק במשחק של ילדים בני שנתיים. סורי הגבר שלי אולי לא כמו הגבר שלכן ואני נמאס לי כבר

והעיקר שאמרתי שאין לי כוח היום כי אני באמת גמורה הוא אשכרה כעס עליי

לילה טוב

אין שיוון הכל שטויות ומספרי סיפורים כמו שרשמתי גבר לא יכול להיות אישה וזה בכל המובנים שאת רק חושבת . הגבר כן צריך לעזור ולתת יד כשצריך אבל אי אפשר לצפות מהם ליותר מידי. ואם בעלך בכלל לא עושה כלום ובאמת שם פס עליכם אז זה כבר בעיה אחרת אבל חבל לריב על שטויות

אומרים שהעבודה בבית הכי קשה אבל הם עובדים גם קשה בחוץ

גם בעלי לא קם אליו בלילה כי בכל מקרה יש לו מליון שאלות באמתע הלילה כמה לעשות איל חדשות זה חם זה קר ועד אז הילד מתעורר

אני חושבת שאת מצפה יותר מידי, כמה זמן אתם נשואים?

אני בשוק ממה שאני קוראת פה! כאילו שכתבו את זה נשים מלפני 50 שנה! שניכם הורים של הילדים. הוא לא צריך ״לעזור לך״, כי האחריות על הכל היא של שניכם! אתם מגדלים ביחד את הילד, גרים ביחד בדירה, הכל על שניכם. אני ממש בשוק

וגם ההפרדה הזו, כסף שלך כסף שלו….? איך אפשר לחיות ככה? אם אתם לא סומכים מספיק אחד על השני כדי לנהל משק בית משותף עם חשבון משותף, אולי מקומכם לא ביחד

אני אוהבת את הנשים החיות בסדר שמשחקות אותה שהכל מושלם אצלהם בעלך עושה את מה שאת עושה המכבסה הנצחית?

יש לנו את החלוקה שלנו. מבחינת גידול הילדים: וואלה, אחריות שווה!

בעלי חא עשוה מה שעיי עושה אבל הוא עושה המוןןןן לגבר גם בבית וגם למען הילדים

ובטח שלא הכל מושלם, אני חיה במציאות, אבל הרבה מאוד סבבה. הרבה כבוד הדדי, בוטחים אחד בשנייה, חיים בנוחות ולא בהאשמות או ציפיות לא ראליות. וזה מגיע משנינו. לא הייתי מוכנה לחיות 10 דקות עם מישהו שמגדיר ״תפקיד לאישה״ ו ״תפקיד לגבר״

גם בעלי! כפרה עליו אבל אני חוזרת ב1 מהעבודה והוא ב6 ושכצריך עוזר במה שיכול אבל וואלה לא עושה רבע ממה שאני עושה כי אני אוהבת לעשות לבד את מטלות הסית כן תולה כביזה כן עושה כלים כן שומר על כילד שצריך אבל כל כשיוון הזה חרטה ברטה

בעלי קם בלילה לתינוק ביחד איתי ועוזר לי להחליף לו חיתול ולהכין בקבוק כדי שיישאר ישנוני וירדם מהר, בעלי מתעורר ב5:30 בבוקר להיות איתו ונותן לי עוד שעתיים לישון ואז הולך לעבודה, בעלי מבין שלהיות עם התינוק יום שלם זה משרה מלאה וכשמגיע הביתה אוכל מתקלח ואז לוקח את התינוק למקלחת ומרדים אותו. אין שום סיבה בעולם שהאשה תתפעל הכל ותעשה יותר כשההחלטה להביא תינוק לעולם הייתה משותפת ולכן צריכים לעזור אחד לשניה בלי קשר למי עובד מחוץ לבית ומי עובד בתוך הבית. אמא לנסיך מושלם- אם את אוהבת לעשות את המטלות לבד זה מעולה והחלטה שלך, אבל לא כולן אוהבות ולכן זה ממש לא צריך ליפול על האשה! כמו גם הטיפול בתינוק לא צריך ליפול על האשה! בעלה צריך להיות שותף מלא והם צריכים למצוא דרך לעזור אחד לשניה ולא להתחמק מאחריות.

ברור שלא אני מסכימה לחלוטין אבל אם הבעל מגיע בשעה 7 בערב מה כבר הוא יכול לסייע

יכול לסייע המון! לעזור במקלחת והרדמות אם צריך, להתעורר לעזור בלילה גם אם היא מניקה הוא יכול להחליף חיתול ואז לתת לה חזרה את התינוק שתניק אבל לא תצטרך לקום מהמיטה. כל דבר שיכול להקל ולעזור. שיגיש לה כוס מים למיטה ויראה התחשבות. לא חסר.

עוד יותר נורא לפי דעתי זה שהתחושה הקשה מצידה מגיעה בעיקר כשהיא מרגישה שהוא כועס עליה כשהיא מבקשת עזרה! עזבי את זה שהוא אמור להציע עזרה מלכתחילה ולא לחכות להוראות, אבל אתה עוד כועס עליה כשהיא עוד שניה מתמוטטת פיזית ונפשית?! כמה אגוצנטריות.

סטיץ אני איתך. בעלי גם ככה בדיוק עמו שאת מתארת ואני חושבת שזה מה שצריך להיות בכל בית אבל אני לא מסכימה איתך בדבר אחד.. זה לא מובן מאליו שהבעלים שלנו עושים את זה. זה נדיר רוב הבעלים לא נוהגים ככה וצריך להבין את זה

כמו*

אם התינוק לוקח בקבוק אבל אם יונק בלי בקבוק לי אישית כאב להעיר אותו לא בקטע של תפקיד בקטע של עד שלא ינק רק יבכה

לי נשמע הגיוני שהגבר עובד בחוץ והאישה בבית היא תקום לתינוק והוא יקום לעבודה

בעלי קם בלילה כל פעם שהתינוק מתעורר ומביא לי אותו. אמרתי לו, חבל שתקום, גם ככה אני מניקה, אז הוא אומר לי "אני גם ככה מרגיש שאת עושה הרבה יותר ממני, כי את מניקה, לפחות את זה אני אעשה" ושתבינו שיש לנו עוד 3 ילדים גדולים יותר שכרגע (אני שבועיים אחרי לידה) רק ההורים שלי והוא דואגים להם... ככה שהוא עושה המוווןןןןן כביסה, אוכל הכל עליו וקצת על ההורים שלי (כשהוא בעבודה), אני לא עושה כלום.. והוא עוד מתנצל שלא יכול לעשות יותר.

וואי ליטל וסטיץ איזה כייף לשמוע בעלי גם עוזר שיהיה בריא אבל יותר משהוא עוזר אני פשוט שיחררתי והוא יודע שאם הוא לא יעשה לא יהיה נקודה

כל דבר שביקשתי מבעלי לעזור הוא עושה את זה ממש גרוע וכשאני מבקשת שיעשה כמו שצריך הוא מתעצבן ומחליט שיותר לא עושה את זה. ככה נתקעתי עם כל מטלות הבית, וכשאני מבקשת ממנו שיעשה משהו עובר יומיים עד שהוא עושה את זה אז אני גם מתייאשת ועושה בעצמי. לפני ההריון היה פחות לעשות והוא היה מפנק אותי יותר אז הכל זה היה מתקזז אבל היום הוא עייף ומלא בתירוצים בשביל לפנק או לעשות משהו אחר אנחנו 4 שנים ביחד - שנתיים נשואים

אז רני עובדת שונה מימך נגיד שהוא עושה שטיפה ונגיד ולא יצא כמו שכני אוהבת בחיים אני לא יגיד לו איזה שטיפה מזעזעת תעשה כמו שטני רוצה וכו.. אלא קודם כל ישר מחמיאה מרימה לו ברמות אומרת לו בגאווה שהוא הגבר הכי נקי שיודע הכי לנקות ושלח את אשתו ויש לו ידיים להכל והוא אלוף וזה לא נגמר ממש מלא מחמאות ומנפקת במשו בנוסף ואחרי זה אני מכניסה באטיות דברים שכני אוהבת או שאני עושה שטיפה והוא יושב בספה אס אני מראה לו תראה איך אני אוהבת ככה וככה סתם נתתי דוג כן בעלי שוטף ועושה נקיון בכללי מושלםם הוא אוהב נקיון בקטע מסחרר אבל שתביני על כל דבר אני ככה מחמיאה לו זה מאוד מרים להם וגורם להם טעם לעוד

אני ממש מקפידה לא להעיר בכלל אם הוא עושה משהו לא כמו שאני אוהבת. להפך, תמיד אומרת לו תודה, ואיזה כיף זה שהוא עושה מלא... אם זה משהו קיצוני (נגיד הרס חולצה בכביסה וכו) אז אני מעירה ממש ממש בעדינות שהיה עדיף אם היה עושה ____ אחרת זה יהיה לו מזה מבאס לעשות דברים. צריך לשחרר....

בחיים לא הערתי דווקא תמיד הייתי פשוט משנה ומתקנת אחריו וגם על זה היה מתעצבן שהוא עושה ״ סתם ״. אני עונה זה לא סתם אבל תסתכל איך אני עושה ופעם הבאה תדע. וכשהוא שואב אבק מהרצפה אבל מהשטיח לא ( חצי מהבית זה שטיח ענק ) אז אני מבקשת שיסיים אז הוא מתחיל באין לי כוח אין לי כוח תעשי את

וגם עד שהוא עושה משהו אני מרגישה שהוא עושה בכוונה גרוע כדי שאני אתבאס לבקש ממנו. והאמת שאני מרגישה שזה הגיע מהחינוך בבית כי אני רואה אבא שלו מתייחס לאשתו ובא לי להקיא. היא עובדת יותר קשה ממנו והיא עם בעיות קשות וכאבי תופת בגב וברגליים שהיא כבר מתביישת ומסתירה אותן, והוא בכל זאת מעדיף להיות כל הזמן על הטלויזיה ובחיים לא ראיתי אותו עוזר לה במשהו אם זה לנקות / לבשל… תמיד היא בוכה שהכל על הגב שלה

גם כשאני עוזרת לו במשהו ותנועה קטנה שעשיתי הוא לא אוהב הוא מהר מתעצבן עליי. לדוגמא אני לא מעזה יותר להיכנס לאוטו שלו מהסיבה שכל דבר קטן שאני זז שם הוא מתעצבן שחס וחלילה לא יהיה שריטה על הפלסטיק של הרגליים או חול או וואט אבר. חטפתי קריזה אמרתי לא נכנסת לאוטו שלך וכבר מעל חצי שנה שאני לא עולה לאוטו שלו. או כשאני שוטפת רצפה אז מים משפריצים לפעמים על הארון במטבח והוא מתעצבן מזה. עבדתי איתו כמה חודשים ובעבודה זה היה פשוט בלתי נסבל והפסקתי לעבוד איתו רק מהפחד שנתגרש. הייתי בהריון ולא היה לי עבודה נוחה להריון אז עבדתי איתו וכשהייתי מתיישבת שניה אחת לנוח הוא היה חוטף קריז למה לא סיימתי לסדר לפני שאני נחה

אנונימית תמיד זה היה ככה?

למען האמת ככל שהמצב מחמיר אני גם טיפה יותר נגעלת כי אני קולטת שהוא גם לא הגייני פתאום ומסריח לא שוטף ידיים אחרי שעושה קקי ובא לגעת בתינוק, יום ארוך חם ומזיע אין לו כוח הןא נכנס ככה למיטה עם כל הבחלה שלו. סליחה בנות על התיאורים אבל הכל פשוט עולה לי ועולה לי וכל מה שאני אוגרת עליו פשוט מתפוצץ

לא לא תמיד היה ככה. לפני ההריון זה לא היה ככה. גרנו בבית קטן וחמוד שהיה קל לנקות, וזול מאוד, חודשיים לפני לידה עברנו לבית גדול ופלצני לתקופה של שנה (יותר זול כי זה של דוד שלו ) ופה הכל התחיל להתחרבן

אם לא היה ככה ויש בסיס מלפני כן תעשי לו שיחה רצינית כי ממש חבל אם לא תתפסי את זה בידיים זה יכול להידרדר ואת הכי צודקת פה בעולם אבל לפעמים גברים הם כמו תינוקות הוא צריך את הניעור שלך ולצערי זה נופל עלייך אבל תנסי להכניס לו את זה לראש בשיחה כי זה כבר מתחיל להשפיע עלייך במחשבות שלך עליו למשל זה שהוא לא הגיוני וזה מגעיל ועוד דברים תנסי למנוע את זה עם כמה שזה קשה

הגייני

ישבתי לדבר איתו לפני שבוע שהתפרצתי עליו שהוא דורך עם נעליים מלוכלכות על המשטח ברצפה של התינוק והוא נעלב אז בכיתי ואמרתי אני מצטערת, ובאותה הזדמנות ביקשתי לדבר ברצינות והסברתי לו הרבה דברים שמפריעים והוא מנגד אומר לי ״ מה את רוצה שאני יעשה ככה אני ״

אני לא רוצה אפילו לשמוע על גירושים או לא לחיות איתו כי אני יודעת איך היה לפני אני יודעת שיכול להיות לנו טוב אבל איפה הטוב הזה. אני יודעת שכדי שדברים יעבדו על כדי כל הערה צריכה להתעטף בליטוף ורוך אבל גם שאני הכי בעדינות מנסה, הוא מתעצבן

וואי וואי יש פה כמה תגובות פרימיטיביות, זה לא ימי הביניים פה בנות! נשים לא צריכות לעשות הכל ולהיות עקרות בית! יש הבדל בין להיות עם התינוק בפרט בחודשים הראשונים וכשהבעל יוצא לעבוד ובפרט בהנקה ויש הבדל בין לעשות *לבד* את שאר מטלות הבית, למה שגבר לא יעשה משהו גם? ומה זה יעזור, שונאת את המילה הזאת! זה בית גם שלו? ילד גם שלו? חלוקה הגיונית בין שניכם. בעלי הוא הבשלן בבית אז זה עליו ואני עושה את הכלים אחריו, הוא שונא להתעסק עם כביסה אז זה עליי. לשטוף אני שונאת אז זה בעיקר עליו אבל לפעמים גם עושים ביחד. כרגע עם הילדה אני זו שקמה בלילה כי הוא קם לעבוד, אבל כשחוזר אחה"צ הוא ישר לוקח אותה ובסופשבוע, לא כי ביקשתי, אלא כי הוא רוצה. תזכירו לגברים שלכן שהם גם רצו את הילד ואם הם לא יהיו איתם יותר, הם פשוט לא יכירו אותם וזה באמת מה שהם רוצים?

אתמול כל כך רבנו על זה שהחלטתי שאני לא עושה כלום נתתי לו את התינוק ונעלתי את עצמי בחדר בוכה ממש כבר רציתי להכאיב לעצמי רק שהלב לא יכאב לי. הוא צעק עליי שבגלל שאני לא עובדת אני מתחרפנת וזה לא נכון. אחרי שהוא ראה אותי במצב הזה הוא הלך ואז שלח הודעה שהוא מצטער. אבל מאותו רגע אני מרגישה שהשתנתי ולא רוצה להוציא שום אמוציה מתוכי לא של כעס ולא של אהבה. בא לי פשוט להיכבות כלפיו

לא הוא לא מקלל והוא לא מרביץ אבל אני מרגישה אישה מוכה

אם את מרגישה אישה מוכה וכל כך לא טוב לך בזוגיות הזאת, אז מה את עוד עושה שם? הילד זה לא תירוץ להישאר בזוגיות לא טובה.

כתבתי למה אני נשארת כי אני לא רוצה אף אחד אחר. כי הוא לא היה ככה, ואני יודעת בטוחה שאנחנו יכולים להיות מאושרים ביחד אני פשוט לא מצליחה להגיע לשם

את לא צריכה לרצות מישהו אחר בשביל לעזוב זוגיות שרע לך בה. וזה או שתנסו טיפול זוגי, כי לפי התגובות שלך, מה שאת אומרת לו הוא לא ממש מראה אכפתיות והוא כאילו חי לבד, להסביר לו שהטיפול הזוגי זה צ'אנס אחרון לזוגיות הזאת ואם הוא לא יראה נכונות להשתנות וגם יישם, אז ייפרדו דרככם. או שאת בוחרת להמשיך להיות אומללה, כי מובן ממך שאת לא רוצה או פוחדת להיות לבד.

תנסו טיפול זוגי עם מומחה אולי עובר עליו משהו ויש סיבה לשינוי בהתנהגות שלו