התינוקת שלי בת שלושה וחצי חודשים לא תמיד מחייכת אלי. מלא פעמים היא מסתכלת אבל היא פשוט רצינית לא תמיד מפנה אליי מבט.לפעמים כן לפעמים לא. לא פעלתנית במיוחד. איך אני יכולה לדעת שהכל בסדר איתה? אני בחששות בפחדים תמיד שחס וחלילה משהו לא בסדר .כל שאלה שאני שואלת בגוגל גם ישר מפנה לקשיים בהתפחות ואיך לזהות סימני אוטיזם. אולי אני סתם בפרוניה . אבל עדין בחששות מה עושים, ?

קודם כל להפסיק לקרוא בגוגל. כל דבר שתקראי יהיה רשום מחלות אלוהים ישמור. כל אחד והקצב שלו אין חוקים. פשוט להמשיך לשחק לקחת חפץ ליצור קשר עין ולהזיז לאט לאט מצד לצד. בקטנה לא להזיז מהר ולא לעשות מלא פעמים. ולראות שקודם יש קשר עין לא תמיד יש ולא תמיד הם ממשיכים אם הקשר עין זה בסדר. לשיר לה לשחק, להביא צעצוע. יש כאלה שצוחקים ומחייכים הרבה ויש כאלה שלא. וזה לא אומר כלום!!!! מספיק שהיא עושה את זה לפעמים תהיי רגועה תתייעצי עם טיפ חלב. מה זה לא פעלתנית מידי??? אל תסתכלי על אחרים. תתני לה כמה שיותר זמן בטן, תטיילי איתה בעגלה שהיא על הבטן, תפרסו שמיכה בחוץ בצל , תגרי אותה עם צעצוע , שניים. אם הזמן דברים יקרו לכולנו יש חששות , או רואים שהדשא של השכן ירוק יותר בכל שלב התפתחותי אחר וזה לא אומר שמשהו לא בסדר. במיוחד שזה ילד ראשון אז החששות יותר גדולות

מאמי אוטיזם לא ניתן לאבחן בגיל כזה גם אם יש אולי לקראת גיל שנה וחצי. מה שכן אם את רואה קשיים נגיד של חוסר פעלתנות אולי כדאי שתקחי אותה לרופאת ילדים תסבירי לה מה את רואה יפנו אותך לאבחון בהתפתחות הילד . אוטיזם הם לא יכולים לאבחן לא סתם כי אי אפשר לדעת מה שכן הם יכולים לעשות להביא לילדה כל מיני טיפולים מוקדמים שיכולים לעודד התפתחות. לדוגמה הרבה פעמים חוסר פעלתנות נובע מריפיון שרירים שהשרירים מאוד חלשים אז פיזיוטרפיסטית תחזק את התחום הזה ואולי מרפה בעיסוק תגרה אותה לכל מיני פעילויות שמתאימות לגילה. מדברת אמא שהרגישה את כל מה שאת מרגישה. ובסוף לא היה מדובר באוטיזם אלא בעיכוב קטן ואני התחלתי טיפולים בגיל שנה ושמונה. ולא אל תקראי גוגל

ויש גם כל מיני טיפולים שמעודדים גם תקשורת ככל שתקבל את מה שצריכה בגיל יותר צעיר יותר טוב. מזיק זה לא

אמא ל2 נסיכים מה הכוונה לחוסר פעלתנות? איך נראת פעלתנות ? למשל היא מנסה להתהפך מלא פעמים מהגב לבטן ומצליחה שהיא מתלהבת היא מזיזה רגליים ידיים אבל יש מצבים שגם נשכבת ולא זזה.. ומזה אומר עיכוב קטן היום איך היום הילד שלך אחרי הטיפולים? ובאיזה גיל את הרגשת ? ואיך עולים על זה שמדוברר בריפיון שרירים? מה שאני שמה לב אצלי זה שהיא לא מרימה הרבה את הראש היא מרימה יפה ומתחזקת אבל מורידה יחסית מהר.

הריון ראשון פשוט צריך לעבוד איתם על זה כמה שיותר גם הילדה שלי בקושי הייתה מרימה ובכלל לא הייתה מסכימה להיות על הבטן צריך כל פעם לשים קצת כמה פעמים ביום ותראי שזה השתפר לעשות טיול בעגלה כשהיא על הבטן לפעמים הגירויים יגרמו יותר זמן מאשר סתם בבית. אם ממש יש עיכוב בהתפתחות תלכי לפיזיותרפיה. גם אני חששתי מכל מיני דברים שהילדה שלי לא יושבת. והיא התיישבה רק בגיל שנה. כל אחד וההתפתחות שלו רק לא צריך להזניח וצריך לעבוד על זה. ברגע שעושים תרגילים כל יום את תראי בסוף שיפור והכל יגיע. ממליצה לך לעבוד איתה הרבה על זה ולעשות פיזיותרפיה זה אף פעם לא מזיק ויראו לך גם תרגילים לעבוד איתה בבית.

הייתה לי איזה הרגשה שמשהו שם זז לאט יותר.. והיו לו קטעים כאלה שהיה תופס פוזה וכאילו מתבונן. ואני ברגעים האלה ציפתי שהסתקרן ממשהו ינסה להגיע ולא ראיתי את זה ממנו. בניואנסים קטנים. שהייתי מדברת איתו הוא היה מתפקע מצחוק ומגיב.. וגם בהחלט משתולל עם הרגליים אבל עדייין היו סיטואציות מסויימות כשציפתי לתגובה מסויימת ממנו למשהו והיא לא הייתה והוא עשה הכל בזמן עד שהגיע הזמן של הזחילה עשה בגיל 10 חודשים יחסית מאוחר והוא נולד פג. ואז כל פעם שניסתי להעמיד אותו הוא היה ממש מתנגד ולא ניסה לעמוד בגיל שנה וחצי עוד לא התחיל ללכת ובקושי דיבר. לקחתי אותו לרופאה התפתחותית בגיל שנה ושמונה עד שקבעו תור מפה ושל לא אלעה בסיפור שלי כי היא הייתה מרשעת שהמציאה עליו המון דברים בדוח כדי להפוך אותו לעל הספקטרום. לקחתי אותו למכון אחר אבחנו אותו עם עכוב התפתחותי של חצי שנה משמע הוא עושה הכל ובצורה מאוד טובה ואכותית פשוט קצת אחרי הזמן שנה של טיפולים כולל רגשיים והוא צמצם את זה משמעותית. נראה שעכשיו זה חודשיים שלושה וזה פחות מורגש כי הוא בן שלוש וחצי. הילד הכי מושלם בעולם