נקרע לי הלב להכניס אותו לגן בגיל חצי שנה כל פעם הסביבה משכנעת אותי ובפועל אני משתכנעת אבל בלב אני מתה מזה. מה לעשות? 🥺 יש כאן שלא הכניסו בגיל חצי שנה והתחרטו על זה אחכ?

אני רשמתי למטפלת עם עוד 3 ילדים וביטלתי בסוף השארתי עם אמא שלי בבית היום בן שנה וחצי ואני בלחץ כבר להכניס, הוא יכנס בספטמבר. מרגישה שזה חסר לו.

דיי ברצינות?איך זה מתבטא? מרגישה שהוא משתעמם?

בשנה הראשונה התינוק לא צריך כלום חוץ מאמא שלו ❤❤❤ לגבי אינטרקציה עם ילדים אחרים יש את הגן עם אמא שזה פתרון מצוין ובכלל להפגיש עם ילדים אחרים

אני הכנסתי בשנה וחודשיים, בערך בגיל שנה הרגיש לי שצריכה מעבר ללהיות בבית אבל היה קיץ אז חיכינו לספטמבר לא התחרטתי, אבל אחרי שהכרתי את הצוות וההתנהלות בגן בדיעבד יכולתי לשחרר מוקדם יותר

הילד שלי נכנס בגיל 5 חודשים והילד התפתח ופרח בצורה מטורפת! לא מצטערת על זה לרגע. לא מאמינה בזה שתינוק צריך להישאר עם אמא עד גיל מסוים - כרגע בהריון וגם את הילד/ה הבאה ארשום בגיל כזה באהבה ובכיף וממש לא בצער

הבן שלי היה איתי בבית עד גיל שנה ושמונה עקב חרדה שלי מהגנים והתפתח נורא לא הצליח לתקשר עם ילדים אחרים היה נראה תמיד בודד כזה ברגע שהתגברתי על החרדה והכנסתי לגן בכל הכוח הוא פשוט השתנה מקצה לקצה ניהיה לו ביטחון בשמיים התחיל לרוץ לשחק להיות פעיל יותר אין כיף כמו לראות את זה בעזרת השם בילד הבא כבר אכניס יותר מוקדם😊

אני הכנסתי בגיל חצי שנה וממש לא מתחרטת. גם את הבא בע"ה אני מתכננת להכניס בגיל הזה. תעשי מה שטוב לך אם יש לך את האפשרות להשאיר אותו איתך עוד בבית אז תשאירי. אם אין לך ברירה אין לך בכלל ממה להתבאס בגיל הזה ההסתגלות שלהם הרבה יותר קלה ומהירה לעומת בגיל יותר מאוחר שהם מתחילים להבין את הסביבה

הוא נפגש כמעט כל יום עם הילדים של חברות שלי אחהצ ואמא שלי מטיילת איתו, הוא חברותי ואף פעם לא היה לו חרדת זרים. פרט לגברים קרחים שהיה בוכה מהם כשהיה ממש קטן 🤣 עכשיומרגיש לי שמסגרת תפתח אותו יותר, יחשף לחומרים ופעילויות שלי בבית אין כח וסבלנות לעשות לו אחרי יום עבודה… זה כבר גיל שלגמרי צריך לפתח אותם הרבה מעבר למשחקי התפתחות בבית.

הבן שלי יליד ינואר הכנסתי אותו ב 7 חודשים, מחוסר ברירה.. בפועל כולם היו קטנים ממנו והתחלפו ילדים באמצע שנה, היום הוא מסיים שם בן שנה וחצי, אני כל כך מתחרטת שהכנסתי אותו הוא ילד שהיה צריך אותי קרוב, ילד שיודע לדבר רק איתי. הייתה לו שם אפס התקדמות , לא היה לו ממי ללמוד… אני מפוצצת ברגשות אשם ומקווה ששנה הבאה שהוא יהיה בגן רציני גם ילדים בגילו אז זה יתן לו קפיצה התפתחותית בעיקר שפתית… הודעתי לבעלי כשאני אלד בעזרת השם אין סיכוי שאני שולחת שוב למטפלת והילד ישאר איתי בבית לפחות עד גיל שנה אם לא מעבר