היי אהובות, בן שנה וחצי אוטוטו… עדיין בבית, נכנס בספטמבר לגן. היה ילד שלא סובל ידיים ןלא ״הורגל״ לכל, כשהיו מרימים אותו לא מוכן רק רוצה לשחק לחקור בריצפה… היה אוהב אנשים עובר מיד ליד מגיל קטן וכו. לאחרונה השתנה מאוד, רוצה ידיים, בכיין, כשרואים את סבא וסבתא לא מוכן ללכת אליהם רוצה רק אותי ובוכה . פתאום נהיה ככה , מתעצבן מכל מי שדופק בדלת ובוכה ולא רוצה. למה הוא פתאום נהיה ככה? זה יכול להשתנות בגן? היה הילד הכי נוח וחברותי …

זה שלב התפתחותי חלק מהתפתחות תקינה של ילד, יעבור לו וילמד להבדיל בין אנשים מוכרים וזרים למי הולך ולמי לא

בגיל שנה וחצי ? הגיוני ? הבנתי שזה קורה סביב 8-10 חודשים

הוא ישתנה עוד אלף פעם.. זה טבעי. אל תדאגי לגבי הגן.. יהיה לו שלב של הסתגלות ואז יתאזן ויפרח.

תודה אהןבה❤️ אני בהריון וככ לחוצה מזה שישאר ככה תלותי ו״שחצן״😅😅❤️

הוא עוד פצפון. יעבור עוד אלף שלבים. יש לי ילד בן 4, במעון לא מצא את עצמו בכללל.. היה קצת אבוד שם לאורך כל התקופה. הוא היה ביישן מאוד ועדין. גם המטפלת אמרה שהוא לא מוצא את עצמו ושהוא לא מסתדר. הייתי חרדה להכניס אותו לגן עירייה כי זה ג׳ונגל! חשבתי שלא יסתדר שלא יהיו לו חברים שיהיה פגיע ומנותק. לאחר חודשיים בגן עירייה שאלתי את הגננת איך הוא מסתדר, אם יש לו חברים, בכנות ציפיתי לתגובה של ״ממ תיראי הוא לבד עם עצמו…״ וכאלה. בפועל אמרה לי ואני מצטטת ״יש לו חברים?!? הוא מלך הגן פה! כל הילדים רודפים אחריו רוצים לשחק איתו!״ הייתי בהלם של חיי. היום הילד פורח חברתית. צריך להאמין בילדים שלנו! ולתת להם הרבה אמונה וביטחון ואומץ. זה קשה אבל ממש להחליף תקליט בראש, ממחשבות חרדתיות למחשבות של אמונה חזקה ועוצמתיות. הילד מרגיש את זה.

איזה מהמממםםם תודב רבה🙌😍❤️❤️