בעלי כל הזמן מתערב לי בחינוך של הילד! אני באה מהתחום בעלת ניסיון מדריכה הורים והוא לא רואה אותי ממטר. כל דבר רוצה שייעשה בדרך שלו כל דבר שאני אומרת הוא לא מסכים . הוא עקשן ווכחן. מולי ומול הבן שלי. איך אני גורמת לבעלי, אב ילדי שבסך הכל אני מחבבת אותו לקחת פאקינג צעד אחורה !! אני מבינה שאתה רוצה להיות אבא מעורב אבל אתה שם לעצמך ולי מקל בגלגלים!!!! איך להסביר לו את זה בצורה שתתקבל?

לדעתי בלבד. לא חושבת שרק לך יש צד בעניין. גם בעלך אבא שלו וגם לו צריכה להיות דעה ודרך חינוך משלו. אין קשר לעיסוק שלך

את צריכה להסביר לו שעם את נתת עונש לילד אסור לו חשבור לך את המילה וככה גם הפוך! שעם הוא רואה לא לנכון מה שעשית שיגיד לך בשקט ולא מול הילד ושעם לא מתאים לו החינוך שלך והוא חושב שהוא יותר טוב אז שהוא יחנך חחחח כשאני אומרת את זה לבעלי ישר הוא צוחק

אני חושבת שחינוך הילד צריך להיות של שני ההורים גם עם האישה משכילה בתחום. ובמיוחד מי שהגיעה מהתחום יודעת לקבל דעות של עוד אנשים. אני מתחום החינוך הרבה שנים ובעלי ממש לא ואנחנו כל הזמן מדברים ודנים על סיטואציות שונות ואם יש דברים שמפריעים לי שעושה עם הילדה אני מדברת איתו אחכ ולא בשעת מעשה וכמובן לא מול הילד. שזה א ב בחינוך שלא פוסלים סמכות של בנאדם אחר מול המטופל או הילד

תחילה להבין ששניכם הורים ביחד. זה שאנחנו באות מהתחום לא אומר שבן הזוג אמור לא לזכות להיות אבא מעורב. מכירה נשים שהיו מתחננות לכזה. בעיניי הורות זה עניין משותף ואולי לפני הילד יש משהו שאתם צריכים לפתור ביניכם. ילד מושלם לא יצא. אני כמובן כותבת בעירבון מוגבל, לא יודעת מה טיב מערכת היחסים ביניכם, ואם את מאפשרת לו או לא להיות אבא, והפוך הוא כלפייך. אבל הורות זה עניין משותף.

האבא מקבל לגמרי להביע את דעתו אבל באופן שמעיב על החינוך ולא תורם לחינוך. אפשר לדבר על הדברים אבל אם בסוף הוא עושה דברים שפוגעים בילד .. למשל רגרסיה בגמילה, פגיעה בתחושת הביטחון של הילד, ענישה שלא מקובלת עליי וכו ואני מסבירה לו כמה וכמה פעמים את דעתי והיא לא מתקבלת אז דיינו.

עם כל הידע שלך וניסיון תני לו להביע גם את דעתו בחינוך הילד שלו מהזרע שלו כמובן. סורי על הישירות . אבל הוא של שנכם.

אתן מאוד ליברליות ויפה שאתן רואות גם את הצד של הבעל אבל כתבתי זאת לא ממקום שאין לו מקום להביע את דעותיו אלא מתוך מקום שקופא על השמרים ולא מגלה פתיחות. צריך ניעור

אם בעלך החליט להעניש ילד אפילו לא בדרך שהיא פרופורציונלית לא צריך להתערב לפעמים זה גורם להם לקחת צעד אחורה ולא לשנות את זה. שבי איתו בנחת בלי פלאפונים בלי עצבים ותסבירי לו את הצד שלך שזה עלול לפגוע יותר מאשר להועיל .שאת מדברת אליו עכשיו כאשתו לא כאשת מקצוע.

רגרסיה בגמילה על הפנים! לא טוב בכלללל שהוא גורם לזה. אן פוגע בדרכי הענישה שלך אם יש לו מה לןמר לא ליד הילד!!!!! ולהבין שאת לא עושה סתם הוא רק פוגע בבן שלו חבל אבל גמילה זה מאוד רגיש ואין מצב לחבל בזה

תחילה אתם מחנכים יחד את הילד אז בעלך לא יכול להתערב לך... שניכם מעורבים בחינוך וכדי שתגשרו בניכם על דרך מסויימת

לדעתי לא רק בעלך עקשן בסיפור הזה חחח. לדעתי כם לו יש צד בעניין ולהביא את דעתו... את כל הזמן אומרת שזה הילד שלך ונשמע שאת קצת שוכחת שזה גם הילד שלו... לדעתי אתם צריכים לשבת ולדבר ולתאם בינכם איפה ובאיזה צורה כל אחד מכם מתערב. גם אם יש לך ידע וניסיון צר לי להגיד זה בכלל לא אומר שתדעי לשלב טוב את הידע ברגע שמדובר בילד שלך... וחוץ מזה אם את חושבת שהוא לא מבין למה את בוחרת דרך זו או אחרת בחינוך את יכולה להסביר למה את חושבת שזה נכון... רק שיחות פתוחות ורגועות יפתרו את זה

לא תמיד יש לי הסבר או מאמר לדרך בה אני פועלת. לפעמים זו אינטואיציה.. אנחנו דוגלים בערכים שונים בחינוך והרבה פעמים זה מתנגש הוא רואה את עיקרון הלחנך לנגד עיניו ואני פועלת כשערך הקשר לנגד עיני. יותר חשוב לי שהילד ירגיש ביטחון, אהוב , שיש לו למי לפנות ולבעלי לצערי יותר חשוב שהוא יתנהג יפה או לא ילכלך. ניסיתי כמה וכמה פעמים להסביר את הדברים אבל האם כל פעם אני צריכה לנהל את אותה שיחה. אולי תעזרו לי לחשוב על הסבר שיפיל אסימון בצד השני?

אני לא אומרת שלחנך זה לא חשוב העיקרון שלו מאוד חשוב אבל קודם הקשר שלך איתו

אז תסבירי לו בדיוק כמו שאמרת. לפעמים יש לאמא אינטואיציה חזקה לגבי משהו שגבר לא יכול להבין זה משהו שקשה להסביר זה משהו שנרקם 9 חודשים בנינו פשוט תנסה לסמוך עלי מקסימום נצליח ואם לא ננסה בדרך שלך.

אני לא יודעת מה היה המקרה אבל ראיתי באיזה מקום לא זוכרת שאם האמא לוקחת את השליטה גם כיויכול ( שתהיו שניכם שותפים ולתת לאבא חופשיות מלאה כמו לך ) אז האבא מתחיל לסלוד מזה ולא להרגיש שהוא אבא אני לא יודעת איך להסביר את זה שןב אני לא יודעת מה המקרה כן אבל אני מקווה שהבנת מה אמרתי אולי לא הסברתי נכון אני לא זוכרת איך זה בדיוק היה מה שראיתי

גם אם בעלך לא איש חינוך, יש לו זכות מלאה להיות שותף מלא בחינוך