אז ככה, סיפור הלידה שלי הוא כזה: בשבת בשעה 8:30 הייתה לי הרגשה שירדו לי המים הייתי בלחץ מטורף ובסוף בעלי הרגיע אותי אמר שיכול להיות בגלל שהיה לי לחץ לפיפי אז הוא אמר בטח פיספסת נרגעתי קצת מפה לשם אני רואה שיש לי צירונים אבל לא כאלה שמתפתחים ללידה אז חיכיתי. בשעה 23:30 היו לי צירים כל 5-10 דקות אז התארגנתי ונסעתי לבית חולים באמבולנס, בבית חולים אמרו לי שיש לי לחץ דם גבוה ויש לי חשד לרעלת היריון מה שהיה לי מוזר זה שבאמבולנס בדקו לי לחץ דם והיה ממש תקין 🤦🏻‍♀️ קיצור בבית חולים הרופא אמר שאין מה לעשות חייבים לזרז אותך ללידה והמליץ לי על בלון אמרתי בסדר שמו לי בלון אחרי בערך שעה נפל הבלון והתחילו להופיע לי צירים כל כך חזקים שלא יכולתי לתפקד בדקו לי פתיחה אמרו 1.5-2 חיכיתי אחרי כמה שעות התגברו ממש הצירים כל 2,3 דקות לא יכולתי לשאת את הכאב ואמרתי להם שאני צריכה אפידורל נרגעתי קצת אמרו שיש לי פתיחה 4 אחרי כמה שעות אמרו שיש פתיחה 9 ואז התחילה פתיחה מלאה ונכנסנו ללידה ממש התינוק יוצא אבל הוא לא בוכה אני נכנסת לשוק של החיים מרגישה שאני מאבדת את הילד שלי🥺😖 אני משתוקקת לשמוע את הבכי שלו ואז הוא משמיע קול אבל זה לא היה בכי זה הכי מין אנחה כזאת כאילו הוא מתאמץ לנשום אבל בקושי לקחו אותו שמו אותו על המשקל מדדו וראו שהוא עדיין מתאמץ אני בכיתי וניסו להרגיע אותי אמרו שצריך לקחת אותו לעשות לו בדיקות אמרתי לבעלי אל תוריד ממנו את העיניים תהיה איתו הכי צמוד שיש וכל זה אני בוכה ומחזיקה אותו מלטפת אותו ואז לוקחים לי אותו אחרי הבדיקות מסתבר שהוא שתה מהמי שפיר ובגלל שבמהלך הלידה היה לי חום גבוה מאוד אז זה השפיע עליו הם בדקו אותו הזריקו לו נוזלים שאבו לו את המי שפיר ובגלל שהוא לא נושם בכוחות עצמו נתנו לו חמצן כל זה אני צמודה מתכתבת עם בעלי ונכנסת ללחץ רציני אחרי שניקו אותי מכניסים אותי לחדר התאוששות ומשם לחדר שהייתי בו בהתחלה והייתי לבד כל כך כל שניה התעדכנתי מבעלי לאט לאט מתחילים להוריד לו את החמצן שנותנים לו עד שניתקו לו לגמרי והוא נושם בכוחות עצמו ובמקום נוזלים נתנו לו מטרנה בכמויות קטנות והייתה לי ממש הקלה עכשיו ברוך ה׳ יצא מכלל סכנה ואני כל כך שמחה ומאושרת המשקל של הקטנצ׳יק יצא 3.382 אני אומרת תודה לבורא על שנתן לי אותו🥹🥹🥹🥹

תודה🙏🏼🙏🏼

בשורות טובות אמן מעתה והלאה רק אושר שמחה ובריאות אמן בשעה טובה אלופה

אמן הילה תודה רבה❤️