—פוסט פריקה— אני בהריון תכף שבוע 18, ממש רציתי והתפללתי להריון הזה. בעלי מדהים, עוזר בהכל ומספק לי כל חשק הכי קטן גם אם זה קורסון באמצע הלילה🪬. אבל! מהרגע שגיליתי על ההריון, ההורים שלי בתקופה מזעזעת. הם נשואים 30 שנה ובשנה האחרונה רק רבים ומתנגחים אחד בשניה בצורה קיצונית. ניסו ללכת למטפלות ולמגשרת ואבא שלי לא משתף פעולה וזה הולך לכיוון גירושים. האמת, תמיד ראיתי מהצד את חוסר ההתאמה ביניהם אבל לאחרונה זה ממש נהיה קיצוני. הריבים שלהם נהיו מכוערים ברמות, אבא שלי נהיה מזעזע ומגיע לרמות שבחיים שלא חשבתי שיגיע. ממש עושה לאמא שלי את המוות. ולמה אני כותבת את זה? חשבתי שברגע שאדע שאני בהריון אני אהיה האישה הכי מאושרת בעולם! אבל אני לא מצליחה. אני מנסה להיות חזקה ולא ליפול לבכי אבל מבפנים זה הורג אותי. בעלי עובד שעות ארוכות במהלך היום ככה שלחפור לו יותר מידיי בנושא זה לא לגיטימי מבחינתי. לשתף חברה גם לא כי אין לי כוח להתחיל עם זה. אחי הקטן התחיל מסלול מקצועי מסויים שהוא כמעט ולא בבית (הוא גר עם ההורים עדיין והיחידי שאיכשהו מצליח להרגיע שם את הרוחות). כשאני לא נמצאת שם אני פשוט מפחדת. מפחדת בגלל מה שעלול לקרות. ביקשתי מאמא שלי שתעבור לגור אצלי בינתיים (יש מקום ויש חדר פנוי עם מיטה והכל) היא מתעקשת להישאר בבית (כי היא ואבא שלי נכנסו לעיניין של אגו ולעשות דווקא). אני אכולה מפנים. חשבתי שזאת תהיה התקופה הכי יפה בחיים שלי. במקום זה אני בבאסה כל היום ולא נהנת מההריון בכלל.. סליחה על החפירה 😞

גם ההורים שלי כל הזמן רבים… אבא שלי קמצן חסכן כזה חח אז הוא כל הזמן רב איתה שהיא מבזבזת מלא , מבאס כבר כשאני באה אליהם הוא מזגן לא מדליק לי בחודש יולי שתביני שחם פיצוצים! אומר לי נעים לא חם נוראי… אני כבר מתבאסת לבוא אליהם אני גם צריכה תכף ללדת..

נשמע לא פשוט גירושים של ההורים זה קשה לא משנה באיזה גיל ההורים שלך אנשים בוגרים ויש גבול לכמה שאת יכולה להכנס בניהם אין לי עצה רק חיבוק 🫂🤍

תודה בנות❤️