קמתי מאוד מדוכדכת, אתמול הבוס שלי איבד את אישתו… כל כל צעירה בת 39, הייתה חולה, ומאז אני במחשבות מאוד קשות. נכנסתי למחשבות של מה זה החיים האלה בכלל, למה קורים דברים כאלה.. מאוד אוהבת את הבוס שלי, והוא כל כך שבור שקשה לי לראות אותו ככה, והכרתי את אישתו היא הייתה מקסימה ונורא לקחתי קשה את המוות שלה. כאילו לא יודעת מה יש לי, כאילו מרגישה שהחיים קשים מידי, ודברים רעים קורים לאנשים טובים…. אני גם בהריון ואולי זה מעצים יותר את התחושות הקשות, לא יודעת כבר.. פתאום אני גם מפחדת שיקרה משהו לבעלי או לילד שלי. אני פשוט הייתי צריכה לפרוק קצת בנות אין כל כך פואנטה למה שכתבתי מתנצלת

לצערנו חלק מהחיים זה חוסר וודאות. מאוד לגיטימי שדבר כזה מערער אותך וגורם לך לחשוב. תזכרי תמיד שחיים יום ביומו, את העתיד אי אפשר לחזות 🤍

שבוע שעבר אח של אמא שלי נפטר, היה בן 51, היא וכל המשפחה מרוסקים ולא מעכלים, הוא לא היה חולה ופשוט קיבל דום לב ומת.. יש דברים שאנחנו לעולם לא נבין, הקב"ה החליט ככה וכנראה זה מה שהיה צריך לקרות.. 😔 מה שכתוב לבן אדם כתוב לו ואין מה לעשות עם זה, פשוט תחיי את הרגע, אנחנו לא יכולים לחזות את העתיד.. רק לקוות לטוב 🙏

אנונימית ואלמוג כמה שזה עצובב😢 אבדן זה דבר מאד קשה בטח במצב רגיש כזה של הריון זה מכניס קצת לחרדות כמו שאת מתארת..

בהחלט קשים, חשוב להישאר חזקים ולהבין שהעולם ממשיך לטוב ולרע כי אם לא היה רע מי היה יודע טוב? תיהיה חזקה, השם לא ישלח סתם נסיון על בן אדם הוא יודע שנעבור את זה ורק נהתחשל. השם ישמור אתכם, תחשבי על כמה כיף לכם ביחד וכמה שווה לנצל כל שניה והשניה לטוב ולחיבוק❣️