התינוקת שלי ממש בכיינית כשמישהו רוצה להרים אותה וזה לא אני או בעלי. בת חודשיים, ולעומת בת דודה שלה שמגיל כלום "חברותית", היא ממש לא וזה מבאס. אני מרגישה שבמשפחה מעדיפים את התינוקת השנייה על פני שלי

אל תתעסקי במה אחרים חושבים הם סה״כ תינוקות אולי פשוט יותר נוח להם עם התינוקת השנייה כי היא לא בוכה כשהם מרימים אותה אני אישית הייתי שמחה שהתינוק שלי יאהב רק אותי ואת בעלי ככה אחרים לא היו מעזים להתקרב אליו😅

היא ממש לא בכיינית!! תינוק שהולך לכל אחד הוא לא ''חברותי''. אין לזה שום משמעות בגילאים האלה. למי אכפת מההעדפות המוזרות שלהם? הבת שלך בסדר גמור!!! ועם הזמן גם נוצרת העדפה להורים וזה מראה על חיבור עמוק עם ההורים שמגדלים את התינוק וזה הכי בריא שיש.

היא מאןד קשורה אלינו כי אנחנו באמת מאוהבים בה וכנראה מרעיפים עליה המון אהבה, אבל אני מתבאסת קצת שהיא פשוט לא מוכנה ללכת לאף אחד

היא רק בת חודשיים אחותי תחשבי שהיא עדיין בגדר עובר מחוץ לרחם תני לה עוד זמן היא כרגע בקושי רואה/מזהה משהו מהעולם האמיתי, הכישורים החברתיים שלהם נבנים בשלבים קצת יותר מאוחרים. כרגע זה תלות רגשית ופיזית שיש לה בכם וזה מהמם שהיא מכירה בכם כהורים שלה. זה רק מראה כמה אתם עושים את התפקיד שלכם כראוי.

אל תתבאסי! זה בסדר גמור. תמשיכי להרעיף אהבה, זה מה שהיא זקוקה לו כרגע. ובחיים אל תכריחי אותה ללכת למישהו שהיא לא רוצה (גם כשהיא תגדל) וזכותה לא לרצות ללכת למישהו. זה לא אומר שום דבר על האם היא חברותית או לא.

חכי.. הבן שלי בן שנה ו5 ולפעמים כשרואה אנשים חדשים הוא ממש נצמד אליי ומטפס עליי מרוב פחד שהם יתקרבו אליו ויקחו אותו. אני לא מתרגשת בכלל! אני נותנת לו המון אהבה וחיבוקים, מסבירה לו מי הם (נניח - זו דודה שולה..) ואומר לדודה בעדינות שהוא צריך זמן עד שייפתח ועם הזמן הוא נפתח ומשחק בכיף!

תודה בנות, הרגעתן אותי קצת