פוסט פריקה דחוף דחוף ! הרגע גיליתי שאני בהריון ברוך ה׳. הריון שני. אחרי שבהריון הראשון הכנתי את עצמי איך לגלות לבעלי כדי בסוף לקבל תשובה כמו ״ אוקיי , מה עכשיו?״ הפעם אמרתי שאיך שאני מגלה אני אומרת לו בלי לעשות שום דבר מיוחד. הפעם התשובה שלו הייתה ״ בסדר״. וחזר לראות את הסרט שלו. בפעם הראשונה הייתי בהלם ודיברתי איתו על זה שמה זה התגובה הזאת? למה לנסות להסתיר את הרגש בכוח? אני אותה בחורה למי שקראה שעוברת את הכל לבד. היריון והטיפול בתינוק. עכשיו זה השיא. אני בוכה את חיי לא בא לי לעבור את זה לבד עוד פעם. קיצור מה עושים עכשיו מה צריך לקחת ??

ללכת לטיפול זוגי... ולדבר על הכל ולמצוא דרך להבנה אחד של שניה ולמצוא דרך שלשניכם יהיה נעים וטוב בקשר ושלא תהיו מתוסכלים וממורמרים. כי נשמע שלא טוב לך ותגובה כזו ממנו מעידה שגם לא לא ממש טוב. כדאי לדבר ❤️

ואו איזה מאכזב ... אהבתי את מה שאמא אמרה, כדאי לדבר איתו על זה ...

את אומרת שהוא בנאדם שקשה לו להביע רגש אז למה לא לקבל אותו כמו שהוא? זה בעלך את מכירה,אותו הכי טוב

אחותי היקרה אצלי בדיוק אבל בדיוק אותו הדבר😢 שולחת לך חיבוק .!!!! ויש לך אותך!!!!! והילדים האלו יגדלו ויעשו אותך מלכה של העולם 👑👑

אני מכירה מישי שבעלה לא רוצה שתכנס להריוו כי בהריון אין לה חשק מיני ולא בא לו להיות בלי סקס 9 חודשים ויש כאלה שגם לא רוצים לטפל בילד הם לא עושים כלום זה בעיה

זה כי הוא לא רוצה תהיריון או שלכל דבר מגיב ככה קריר?

אז למה באמת להביא עוד ילד?? זה צריך להיות רצון משותף של שתיכם... בעלי אחרי ההריון הראשון רצה הפסקה למרות שאני רציתי מיד עוד אחד אבל חיכיתי זה צריך לבוא גם ממנו הוא האבא!!!

תודה רבה בנות על התגובות אין עליכם! בעלי מגיב ככה כי הוא אומר שיש זמן לכל דבר. אני מקבלת את זה שלוקח לו יותר זמן לעכל אבל דווקא בגלל שאני מכירה אותו ואני יודעת שהוא לא הולך לשמוח איתי אז שיתפתי את הפוסט הזה. אני נמצאת עכשיו בדיוק אבל בדיוק באותו מצב של ההריון הראשון. כל הבדיקות הלכתי לבד ובקושי עניין אותו הוא אומר שזה שטויות וצריך לחיות באמונה תמימה שהכל יהיה בסדר. פעם חזרתי והרופאה אמרה לי משהו לא כ״כ חיובי אני ציפיתי קצת הזדהות והוא כלום לא עניין אותו. והפסקתי לקחת גלולות כי כבר לא יכלתי זה שיבש לי את הגוף אבל כן דיברנו לפני זה שסיכוי גדול שאני אכנס להיריון אנחנו כן רציני עוד ילדים אבל היום לא יודעת לאיזה כיוון זה הולך. לא מסוגלת לחשוב על להיות גרושה עם 2 ילדים זה ככ מפחיד אותי אני רק חושבת על זה ובוכה כמו תינוק. וזה כן עלה על הפרק לצערי

זה לא רק זה לצערי. כבר שנתיים נשואים ואני מרגישה שאנחנו זוג בני 50 עם כל הירידות שעברנו. אנחנו ההפכים לגמרי אחד מהשני ואיכשהו במקום לאזן את הזוגיות זה מרגיש כאילו אנחנו רק שותפים לדירה. ננסה בע״ה להציל את זה עם עוד שיחות כי מרגיש לי שהתקשורת שלנו השתבשה לגמרי. אין כבר ריבים כל שני וחמישי כי כל פעם שקורה משהו אז אנחנו מורידים את הראש ושותקים ונותנים לזה לעבור. הוא גם טוען שאני לא ניגשת אליו כמו שהוא הוא מצפה. לא יודעת לא יודעתת כבר מה לחשוב למה זה ככ מסובך ה״ יעזור.

מההודעות שלך אני מבינה שאתם אנשים דתיים, אולי תנסי לדבר עם דמות שמשפיע עליי. אולי הרב שלו אולי משהוא כזה גברים מאוד בעייתיים בלהביע רגשות באופן כללי ועוד יותר אצל דתיים שהם לא אשמים הם פשוט לא טובים באינטראקציות עם נשים ולהבין איך אנחנו ואיך המערכת שלנו עובדת. אנחנו הנשים אוהבות לדבר ולשתף וגברים מדברים רק עם צריך ועל מה שצריך . הם שונים ולכן צריך ללמד אותו איך מתנהגים עם אישה, אתם נשואים רק שנתיים זה מעט זמן אתם עדין בלמידה. ברגע שתביני שאת שונה ממנו והוא שונה ממך ואתם חייבים! ללמוד לדבר על זה , וזה ישנה לכם את החיים, גם בחיי הנישואין שלכם וגם בחיי המשפחה שלכם

דמוץ שמשפיעה עליו** ואני בטוחה שאם תסתכלי רגע על ההורים שלו תראי שהם כנראה אותו הדבר וזו הדוגמא היחידה שהייתה לו לזוגיות אם בכלל

אמת ההורים שלו גרושים.. אבל כן היו לו 2 מערכות יחסים לפניי והיה יוצא ומבלה.. היה דתי אבל בואי נגיד לייט