בא לי לפעמים להיות לבד אני נשואה +1 התחתנתי צעירה לא חשבתי והייתי עיוורת מאהבה החיים האמיתיים הכו בי חזק אין לי סיבה ממשית לגירושים בעלי אדם נפלא, מכובד, מכבד, אוהב ונאמן. אחד ל. אנחנו די מתאימים אבל לא ברמה שדמיינתי את מערכת היחסים שלי. אני מרגישה לא בנויה לזוגיות בא לי להיות לבד לעשות מה שאני רוצה, בא לי את הריגוש. אני יודעת שאני דפוקה בקטע הזה אבל צריכה לפרוק כי אף אחד לא יבין לעולם ולפחות פה זה אנונימי. כמובן שלא אעשה את הצעד אבל הרבה פעמים יוצאת לי המילה גירושים בריבים שלנו. כאילו זה בוער בי ןאני רק מחכה שימאס לו ממני והוא יהיה זה שיעשה את הצעד. לא יודעת אני מרגישה מתוסבכת ואין לי כח לעצמי לפעמים.

את אוהבת אותו? מה גורם לך לרצות להתגרש?

בת כמה את

אני בת 24 עוד מעט.. אוהבת אותו הייתי כל החיים שלי במערכת יחסים רצינית אחת והיא הייתה סיוט חונקת ולא יודעת כמה אני מוכנה להתחייב לכל החיים, אני לפעמים מפחדת מזה שעשיתי את הבחירה שלא מתאימה לי ואז יום אחד אקום בת 40-50 שכל החיים הייתה עם אחד רק כדי לא להיות גרושה ונבין שזה לא זה ואז בגיל הזה כבר הרבה יותר קשה להתחיל מחדש… לפעמים אני אומרת הלוואי הייתי מחכה רק עוד כמה שנים

אני ובעלי שני ניגודים אפילו שהוא מדהים כבן אדם ואני אוהבת אותו ומעריכה אותו, הוא לא בראש שלי בכלל. אני בראש בגיל שלי והוא בוגר ממני פי כמה בכל מה שקשור להסתכלות על החיים בילויים וכו׳ אין לנו את הכיף והריגוש ביחד, והשיחות שאנחנו באמת מתעמקים בהן הם לרוב על דברים רציניים כמו כלכלה ופוליטיקה, שזה מעניין והכל אבל מתסכל שזה רק זה. גם אין כימיה מינית כמעט. בקיצור תסכול

נשמע שקצת באלך ריגושים אבל אני חושבת שאם תתרגשי תעברי כמה ריגושים ואחרכ תתחרטי על הצעד כי כן נשמע שאת אוהבת אותו פשוט קצת באלך חופש באלך להרגיש מזה מישהו אחר כי היית רק איתו ולא חבית אבל לדעתי זה צעד מיותר אם הכל טוב ואין משהו קיצוני חבל לפרק באמת

אני חושבת שאם תתגרשי**

זה משהו שאפשר לדבר עליו אם את בן אדם של בילויים תגידי לו תדברי איתו

אני לא חושבת שצריך לפרק זוגיות בגלל שאין ריגושים אני כן מבינה אותך אבל את הריגושים האלה את יכולה לקבל ממני ולא ממישהו אחר חבל להרוס אני בטוחה שזה משהו של רגע ואפשרי לפתור אותו

תצאו ביחד תבלו

תודה בנות מקווה שזה באמת יחלוף נחמד לדבר פה תמיד כמה אתן לא שיפוטיות ומכילות אין עליכן❤️

אנונימית אני ממש מבינה אותך! אני בת 21 וחצי נשואה מגיל 20 ובהריון ראשון.. לא סובלת ובעלי הוא בחור מדהים עם לב זהב מידות טובות שאוהב אותי מאד חכם ומוצלח ועדיין אני תופסת את עצמי ולא מבינה למה עשיתי את זה, למה התחתנתי כל כך מוקדם מה רצתי להביא ילד (היום אני מבינה שזה היה רצון לדעת שהכל בסדר לא רצון לילד) ואני בתהליך מטורף עם עצמי לקבל את זה ולהנות מזה אין לי באמת פתרון בשבילך אבל שתדעי שאני מבינה אותך לגמרי ומרגישה אותו הדבר (מה שאני עשיתי זה קבעתי לעצמי שבוע חופש בחול עם בעלי סופש ארוך עם המשפחה בוילה ויומיים עם חברה באילת) רק כדי לשחרר את עצמי ולא להכנס למשבצת שאני מסכנה ותקועה בגלל שהתחתנתי ושאני בהריון, אעדכן אותך בהתפתחויות😏 בהצלחה😍

הגיוני לגמרי שמתחתנים צעירים...

אמא בהתהוות כיף לשמוע שאני לא לבד לפחות כל הכבוד לך שאת מנסה להוציא מזה את המיטב אנסה גם אולי להתמקד בטוב המחשבות הרעות משתלטות לפעמים…

אני רק פה כדי להגיד לך שאני אני מבינה אותך והמחשבות שלך הן לגיטימיות! לגיטימיות לחשוב ככה כשמתחתנים מוקדם. אני לא רציתי ילדים בכלל עד גיל 26 ותמיד אמרתי ילדים לא לפני גיל 30..שזה קיצון שני ולקרוא את מה שרשמת זה בדיוק היו המחשבות שלי כשהייתי צעירה כשלא רציתי עדיין חתונה וילדים ומהמקום הזה אני אומרת לך שאת בסדר ♥️ אל תרגישי אשמה לחשוב את זה. עכשיו לגבי תיקון המצב- לא הייתי אומרת שהפתרון הוא להתגרש! כי כבר בניתם ולהתחיל מחדש כפי שרשמת בגיל 40 זה באמת קשה. למרות שיש נשים שפורחות בגיל הזה ומכירות עוד אהבה, הכל אפשרי. אני לא מעודדת אותך לצאת מהנישואים, הייתי אומרת שאולי תנסי לקבל את המצב כמו שהוא עכשיו ולשפר את הקשר בינכם. אם זה לא ילך אז אולי לשתף אותו במה שאת מרגישה. אולי הוא ישחרר לך קצת ויתן לך לחוות בחוץ...לפעמים חווים בחוץ ואז מבינים מהר מאוד מה יש בבית ורוצים לחזור לבד. מאחלת לך למצוא את התשובות 💖💖💖

אני עוד לא בת 40 אני כרגע אוטוטו 24 בגלל זה הפחד שלי שמעכשיו המחשבות האלה😅 תודה על ההבנה ❤️ אני לא יודעת כמה אני מאמינה בלחוות בחוץ כי אני לא מאמינה בזוגיות שהיא פתוחה… למה הכוונה לחוות בחוץ? לא חושבת שבעלי יסכים לזה אי פעם גם אם זה לא מעורב עם מגע בעלי טיפוס די קנאי🫢 אני מקווה באמת שהתחושות האלה זמניות וסוג של הלם מכל המחויבויות כי הכל באמת קרה כלכך מהר..

יעל לצערי אני מודעת לכמה חראות היום אני מאוד מעריכה את בעלי שלא תהיה אי הבנה… הוא באמת גבר כזה שמאחלת לכל אחת בעל כזה לפעמים מרגיש לי שזה שאנחנו לא באותו ראש זה הדבר שמוריד לי קצת אחרת הוא הגבר המושלם אני כבר מלא זמן רוצה לדבר איתו על זה שאני צריכה את הריגוש ולא מצליחה להעביר את זה ישירות מפחדת קצת לפגוע בו

אני חושבת שאת כן יכולה ללכת לבלות עם חברות ואחיות ועם בעלך תעשי את הדברים שאת אוהבת עם האנשים שאת אוהבת את תהני ממש!! אני מכירה מלא נשים נשואות שהולכות לחול עם אחיות וחברות את לא איבדת פה את הכייף שהחיים מצעים כי התחתנת להפך שיש לך פרטנר זה רק יכול להוסיף לחוויה תנסי לצאת איתו לראות עולם מקווה שעזרתי 🫶🏻

תודה שירה💞

אני התחתנתי בגיל 19 וכיום 21 וגם פלוס אחת .. קצת מבינה אותך אבל לא ברמה של לרצות להתרגש פשוט מבינה את הצורך והרצון בלבד שלך עם עצמך או עם חברות לעשות דברים כמו פעם אחרי הכל אנחנו נורא צעירות והחברות שלנו עוד חוגגות… במקום לרצות להתגרש תנסי לשתף את בעלך ולצאת עם חברות למקומות כפים לקחת קצת זמן לעצמך ולתת לבעלך את הילד לכמה שעות גם אם את נכנסת לבד בשקט שלך לחדר להיות בפון לנשנש משהו ולראות איזה סרט גם יעשה לך קצת מהעבודה תנסי את זה זה מה שאני עושה כשאני מרגישה שקשה לי כבר.. ( לא קורה לעיתים קרובות אצלי) אבל תנסי מה יזיק לא כל דבר צריך להתגרש במיוחד שיש לך אחלה בעל וילד

מזדהה חלקית בהחלט! מתגעגעת לריגוש שאף פעם לא היה לי עם בעלי

אנונימית אני התכוונתי לחוות בחוץ זה חול עם חברות, מסיבות בילויים..לא יודעת, מה שאמרת שחסר לך..יציאה לברים

אהובה בחוץ אין משהו יותר טוב נשבעת לך! ואת יכולה להיות גם חופשייה כשאת נשואה נישואים זה לא כלא😘

אני הולכת לספר פה משהו שלא לטעמה של כל אחת: הכרתי את בעלי בגיל 20 הוא היה בן 22 הוא בן אדם מקסים הסקס היה טוב הכל מצוין אבל אמרתי לו שזה חסר לי היכולת לצאת לצוד בנים ולסובב ראשים. הוא אמר לי, אני לא ממש צריך את זה אבל אם את רוצה: בבקשה. אבל רק הרפתקאות מיניות שום דבר רומנטי. אמרתי לו שאם הוא מרגיש את הצורך הוא מוזמן לעשות אותו דבר. עשינו זאת לזמן מה. דווקא החופש שהוא איפשר לי גרם לי לאהוב אותו יותר ולהבין ששום דבר בחוץ לא מדהים כמוהו, ולהפך. שהוא סיפר לי שהיה עם מישהי זה הפך אותו ליותר נחשק בעיני. מיצנו את זה די מהר, התחתנו כעבור כמה שנים וכיום יש לנו משפחה מקסימה עם שני ילדים ואני מאוד מרוצה מהקשר שלנו ושנינו יותר פתוחים להרפתקאות מכל הסוגים. לפעמים דווקא החופש ללכת שומר אותך בבית. בעלי היקר אמר לי שזה פשוט כי הייתי צעירה בשנתיים ופספסתי שנתיים של דייטים גרועים ולהבין שקשה למצוא מישהו שהוא באמת מתאים לזוגיות כמו שהוא עבר. לדעתי אהבה אמיתית יודעת מתי לשחרר. אולי זה הכיוון שאת צריכה לחשוב עליו. שאת מחפשת יותר חופש (לאו דווקא מיני) בקשר. אולי אם יהיה לך אחהצ ולילה משלך באופן קבוע זה יעזור? יש כל מיני פתרונות

הודיני אם היינו חבר וחברה הכי בגנות הייתי לגמרי הולכת על זה ובטוחה שזה גם היה גורם לי להרגיש כמו שגרם לך… אבל בגלל שאנחנו כבר נשואים ויש ילד בתמונה נראה לי פחות מן הראוי… לא ארצה בעתיד שמועות לילד שלי שיגיעו שאמא שלו כשהייתה נשואה לאבא שלו הלכה ״לצוד״.. מספיק לי הציד שלפני הנישואים שכל החיים התחמקתי מזה שיהיה בעיר שלי כדי שלא יהיו שמועות כאלה בעתיד 😅😅 אבללל לילה משלי נשמע מהמם, אפילו שבועיים משלי יספיקו לשלב זה פשוט בא לי להשתחרר קצת מהשגרה המעיקה הזאת והמנטרה הזאת שזה כל החיים שלי מעכשיו…

הוא אמור לרגש אותך ולתת לך את הכל לדעתי תלכו לייעוץ זוגי אולי זה ישלים מה שחסר . לא מספיק להתחתן עם אדם טוב הוא גם אמור להיות מרגש ודמות להערצה בעינייך