לא יודעת מה לעשות אני מרגישה שאני קורסת… אני סטודנטית בסימסטר האחרון לתואר, יש לי ילדה בת ארבעה חודשים. אני בשיא תקופת המבחנים שלי ובעלי לא תומך בי. הוא מחפש איפה לעבוד יותר שעות וללכת להתאמן, כשאני מבקשת ממנו עזרה שיקח קצת את הילדה שאוכל ללמוד הוא לא מוכן לשמוע ולא מעניין אותו. דיברתי איתו על כוס קפה והסברתי לו את החשיבות של התואר הזה בשבילי ובשבילנו (תוספת למשכורת) וכמה אני זקוקה לו ובלעדיו לא אסתדר והוא רק יורד עליי שהילדה לא מכירה אותי בכלל (מה שלא נכון כי אני מוציאה אותה כל יום מהמעון ומבלה איתה עד הערב כשהוא מגיע) ואומר שאני כל הזמן לומדת וכמה אני על הפנים ופשוט לא תומך ולא מעודד. מה אני עושה?!?! אני גם עובדת גם לומדת גם מחזיקה בעת וגם אמא!! מה נסגר איתו?!

אפשר לקחת בייביסיטר בתשלום כשאת בבית לומדת. זה יתן לך עוד כמה שעות.

קודם כל אני חייבת להגיד שזה ממש לא בסדר מצידו! הייתי שנתיים מתוך 4 שנים מהתואר שלי עם ילד קטן ואם לא התמיכה של בעלי ושל המשפחה הייתי קורסת. לדעתי את צריכה לדבר עם בעלך לא רק על החשיבות של התואר אלא על ההתנהגות שלו ועל החוסר תמיכה שלו. תואר זו תקופה שתיגמר, את הילדה יש לך לכל החיים להינות איתה ולחוות איתה חוויות. ואם זה ישפר לכם את איכות החיים אז בכלל זה מהמם. וגם אם סתם בא לך להעשיר את עצמך זה גם בסדר. אחד הדברים החשובים בזוגיות זה פרגון ותמיכה הדדית ותדגישי לו את זה. אם הוא יכול לצאת ולהתאמן כדי לעשות משהו בשביל עצמו מותר לך גם! אל תוותרי על עצמך, גם אם זה לא משפר את איכות המשפחה. את אמא אבל את גם בן אדם!