בנות בבקשה תהיו איתי ותעזרו לי, רק פה אני מוצאת עזרה ונחמה. אני מנסה להניק.. עברו שבועיים מהלידה.. ומה לא עשיתי? יועצות הנקה במאות שקלים.. קראתי אינסוף. ניסיתי את כל הטכניקות. בהתחלה הקטנה שלי נולדה עם לשון קשורה, מיהרתי להשיג תור ועשינו התרת לשון, סבלתי בינתיים מפצעים מטורפים בפטמות כי היא לא התחברה נכון לפטמה בגלל הלשון, אז טיפלתי תוך כדי, אחר כך פחת החלב, שאבתי מלא, חזר החלב, ועוד ועוד התרחשויות שבכל פעם ניסיתי לפתור ובכל פעם שפתרתי בעיה אחת צצה אחת אחרת. ניסיתי בכל דרך שהיא ואני פשוט סובלת. התינוקת הקטנה שלי לא מצליחה להתחבר נכון לשד, היא משתגעת בכל פעם שמתקרבת לפטמה, נתפסת לא נכון ופוצעת אותי לא משנה כמה אני מנסה לחבר אותה נכון. תעזרו לי, אני השתגעתי כבר. אני צורחת מכאב בכל תחילת הנקה, מרגישה שהפטמות שלי בוערות. אני מסתכלת עליה ובוכה ומרגישה אמא חרא שלא משנה מה וכמה מנסה אני לא מצליחה לספק אותה כמו שהיא צריכה. נקרעת לי הנשמה מבפנים. היה לי כל כך חשוב להניק והשקעתי בזה כל כך. אז איך דווקא אני לא מצליחה? הרגע הזה שהיא מתחברת אליי, עם כל הכאב, זה הרגע הכי טוב בעולם עבורי. אני מרגישה מחוברת אליה כל כך, מסתכלת עליה ומתמוגגת מאושר. זה כאילו הרגע שלנו, ואני לא מצליחה לחשוב על סיטואציה שאנחנו מוותרות על זה. מצד שני כל היום עוברות בי המחשבות להפסיק, למה אני צריכה לסבול כל כך.. אני רוצה שהיא תקבל את אמא רגועה, לא כאובה ומתוסכלת. מה אפשר לעשות? אני לא מפסיקה לבכות.