אז כמובן שגם סיפור הלידה שלי מתחיל מההריון הקודם (שהיה לפני שנה וחצי). בהריון הראשון רציתי מאוד ללדת טבעי ללא התערבויות וללא אפידורל. מה שקרה בפועל שאושפזתי עקב הפחתה בתנועות. במוניטור היו האטות בדופק ובגלל הערכת המשקל 3.600 המליצו על זירוז. ילדתי אחרי 24 שעות בחדר לידה וכל זירוז אפשרי תינוק מתוק במשקל של 3.5 קילו, חתך יזום אחד ו2 דקות לפני הדד ליין שנתנו לקיסרי. שלב לחיצות סופר ארוך ופתיחה של 10 המון זמן. ההריון הפעם הגיע אליי בהפתעה גדולה והבטחתי לעצמי שאת ההריון הזה אני מעבירה ברוגע, ועם כמה שפחות לחץ (בלידה הראשונה הייתי סופר לחוצה כי זה היה הריון אחרי הפלה). מהרגע שנכנסתי לחודש תשיעי היתה לי הרגשה שהלידה תתחיל בירידת מים (מאמינה שכנראה גם זימנתי את זה לעצמי). משבוע 38 התחילו לי צירים באים והולכים, באתי לעבודה ליום אחרון והחלטתי שאצא לחופשת לידה לסיים כמה דברים בבית לפני שמצטרפת תוספת מתוקה למשפחה. בשבוע 38+2 עשיתי עיסוי ורפלקסולוגיה כדי להגיע כמה שיותר שלווה. באותו יום הצירים ממש התחזקו בערב ואז נחלשו. החלטתי בשבוע 38+4 ללכת שוב לרפלקסולוגיה, וקרה אותו דבר, הצירים התחזקו בערב ושוב נחלשו. יום שבת, שבוע 38+5. קמתי לבכור וכששמתי אותו על הכיסא אוכל הרגשתי שנוזל ממני משהו ומפסיק. אמרתי לעצמי שזה פיפי (כי לא עשיתי לפני) והערתי את בעלי שיהיה עם הגדול כי התחלתי פתאום לשלשל ובמקביל הרגשתי שאני ממש חייבת שינה. אחרי כ3 שעות כשקמתי, הלכתי להרים את הבכור ושוב הרגשתי שנוזל ממני משהו. אבל הפעם נוזל, מפסיק ונוזל שוב. הבנתי שהפעם אין לי איפה להתבלבל וזאת ירידת מים. בעלי ישר עידכן את חמתי שהוא מביא את הבכור ואנחנו נצא לחדר לידה. אני בזמן הזה ניקיתי וסידרתי את הבית (ידעתי שיש לי כשעתיים ורציתי למשוך כמה שיותר בבית וגם שכשאחזור יהיה נקי) בעלי חזר, התארגנו ויצאנו לבית חולים. הגענו בדיוק שעתיים אחרי ירידת מים כשכבר בדרך התחילו צירים. שם הם כמובן גם אישרו שיש צירים וגם ירידת מים והעבירו לחדר לידה ללא בדיקת פתיחה. הגענו לחדרי לידה החדשים של בני ציון, בהתחלה העברתי את הצירים עם הרבה נשימות, כדור פיזו ואז צירפתי גם טנס. הצירים התחילו להתחזק ולכאוב גם בבטן וגם בגב, הרגשתי שאני לא מסוגלת אבל החלטתי להיכנס לאמבטיה (היה אסור לי למלא אותה בגלל חשש לזיהום אך ישבתי פשוט עם הזרם וכיוונתי פעם לבטן ופעם לגב) באיזה שהוא שלב הרגשתי שאני פשוט לא מסוגלת עוד, הצירים בבטן כאבו לי בטירוף וביקשתי שיבדקו פתיחה. הפתיחה הייתה 4 והחלטתי שאני חייבת לצבור כוחות וביקשתי אפידורל. רצו להכניס קטטר אך בגלל שהרגשתי שאני יודעת לשלוט על הפיפי הסכימו לא להכניס. מפה הכל התקדם מהר מאוד, נחתי קצת על המיטה ואז הרגשתי לחץ בטוסיק, חיכיתי עוד קצת כדי לראות שזה באמת קורה ואכן המשכתי להרגיש. המיילדת בדקה- פתיחה 10 אפשר להתחיל ללחוץ. כמה לחיצות, 11 וחצי שעות מהירידת מים, ללא חתכים וללא קרעים ילדתי 4 קילו של אושר (הערכת משקל הייתה 3.4) שהיו תיקון לחוית הלידה הקודמת. מרוב שאני רגילה למשקל של הבכור כששמו אותו עליי ושמעתי את המיילדת אומרת שטעו במשקל הייתי בטוחה שהוא פחות מ3 קילו😅 כי גם לא האמנתי שלא נקרעתי הפעם. ואז כששקלו כמובן קיבלתי שוק והבנתי עד כמה הגוף שלנו חכם.

סיפור מקסים 🌼

הכנה נפשית נכונה עזרה לך להרפות וה' נתן לך מתנה מזל טוב!!

איזה כיףף! שמחה בשבילך על החוויה המתקנת. שיהיה במזל טוב!