איך אתן סבלניות עם הילדים שלכם?

לפעמיים אין לי סבלנות וזה בסדר לא להיות סבלנית את צריכה לדעת איך לצאת מזה אבל

לפעמים אין לי סבלנות הבן שלי בן השלוש וחצי מתנהג כמו מתבגר בגיל העשרה ...גמר אותי ותוסיפי לזה הריון בשבוע 41+5 עייפתי חחחח יהיה בסדר זה חלק מהחיים

ברגע שנגמרה לך הסבלנות - זה אומר שהיית סבלנית . כל אחת מאיתנו עושה את המקסימום לילד שלה, אל תרגישי רע עם עצמך גם אם הגעת לאפיסת כוחות וחוסר סבלנות.. כנראה שהשתמשת במצבורים ואת צריכה גם זמן טעינה לעצמך.

כלפי חוץ הכל הצגה ומי שתגיד שהיא תמיד סבלנים ותמיד טוב לה זה חארטה . ילדים זה עם קשה אפילו הם לא מבינים את עצמם.. ברגע שמתחילים לאבד את זה תעשי להם יצירה או משחקי גואש או השחלות לתוך בקבוק כמו בימי הולדת עם הנר לבקבוק וכולי.... אם זה לא בגיל הזה וזה תינוק קטן אז טיול בעגלה .זו הדרך היחידה שהייתה עוזרת לי. יציאה לגוף ולנפש אני שמחה שכתבת את הפוסט הזה. זה רק מוכיח שאת אמא מדהימה שרוצה לעשות עוד צעד שלילדים שלה יהיה טוב בחיים❤

לפעמים אין סבלנות אבל כשאני מבינה שהבן שלי חסר אונים ולא יכול להביע את הרגשות שלו או להגיד מה הוא צריך, אני מבינה שאני !!חייבת!! להיות סבלנית. וכשאת רגועה, הילד יהיה רגוע כי תינוקות מרגישים הכל . לפעמים זה קשה ורוצים קצת מנוחה וזה טבעי להרגיש ככה ..

סבלנות אין, אבל יש לי כמה שיטות שעושה כדי לא להתפרץ עליהם: - כשהם מציקים שרוצים משהו ומתחילים לקטר, סופרת איתם עד עשר בקול כדי שאני אנשום עמוק ואבין מה ההחלטה שלי וכדי שהם ינשמו עמוק וילמדו לחכות בסבלנות. - בפעמים שהם נכנסים ממש לבכי עמוק על דברים שאמרנו להם לא, יושבת לידם וכאילו בוכה איתם.. הם מופתעים לרגע ונעצרים עם הבכי, אז גם אני מפסיקה, ככה בוכים ביחד וכשאני קצת רגועה יותר שואלת אם הם רוצים חיבוק ונשיקה. - כשאני כועסת, במקום לצעוק אני מחזיקה את הידיים של הילד ומסתכלת לו בעיניים (זה מזכיר לי שהוא בסהכ הכל תינוק אז זה קצת מוריד תי את הפיוז) ואז אומרת לו "תסתכל עליי, אני מאוד כועסת עכשיו" לרוב, הוא מתחיל לבכות מזה למרות שלא מרימה את הקול כי מבין שעשה משהו מאוד לא בסדר.. - דברים שקשורים לבטיחות, אני עושה הכל כדי לעצור את הסכנה, ולא מעניין אותי כמה הם נבהלים, איך זה נראה מול אחרים וכמה משוגעת אני נראת.