קיבלתי על הראש מאמא שלי חבל על הזמן. כועסת עליי ברמות שקניתי דברים לתינוקת, התקנתי כיסא בטיחות וכל זה שאני בשבוע 38. מי יודע מתי אלד?? אני לא רוצה להתחיל לפרפר את בעלי ישר אחרי הלידה לדאוג להכל. רוצה לקבל את התינוקת שלי בנחת בלי דאגות, נטו יחס לה ולהורות החדשה שלנו. מה יהיה עם האמונות התפלות האלה? מכבדת אותה ממש ואת הדאגה שלה אבל הכעס הזה שמופנה כלפי משהו שאנייייי אחראית בלעדית לו, וזכותי המלטה לעשות מה שאני רואה לנכון… נמאס לי מזה כבר! נמאס לי מביקורת של אמא שלי, מה שלא אעשה תמיד יהיה מה להגיד לי. רציתי לפרוק קצת… מה דעתכן? מאמינה בבורא עולם ולא בעין הרע, יודעת שהוא לצידי תמיד ושומר עליי ועל העוברית שלי, ולמה לחשוב שלילי??? למה לא לחשוב שהכל מסתדר בצורה הטובה ביותר? אוף…

אם את גם יודעת שתמיד יהיה לה מה להגיד אז קל וחומר לא להתייחס יודעת שקשה אבל גם אם לא אמא תמיד יהיה לאנשים מה להגיד חיים פעם אחת אהובה תהני זה הזמן שלך זו חוויה שלא חוזרת תחילת ההורות התחלה לא פשוטה שמזעזעת את כל המערכת אבל שווה את הכל אחר כך שאמא שלך תבוא אליי, כבר בחודש 7 הכל היה מכובס ומוכן בארון והכיסא כבר תפס לי מקום באוטו, הכל טוב שתהיה לך לידה קלה וחווייתית ובידיים מלאות אמן!!!

אנונימית מהממת, תודה על המילים המחזקות.. בין כל ההתרגשות לשמוע ביקורת ועוד בכאלה עצבים ממש מוריד את הרוח מהמפרסים, אבל התגובה שלך הזכירה לי מה חשוב… תודנ לך❤️

להיפך, כשאת קונה ככה ומסדרת דברים את מזמינה את התינוק להגיע 🤗 זו האמונה עפ״י היהדות, אין עין הרע ביהדות

הריון ראשון הקשבתי לכולם ועשיתי הכל אחרי הלידה. לא כיף!! לא נהנתי מללכת לבחור בנחת ולסדר את הדברים. עכשיו מתכננת בחודש שמיני לעשות הכל בע"ה. שכולם יקפצו לי. לא מאמינה בעין הרע. מה שצריך לקרות קורה, וזה יקרה בין אם נכין הכל ובין אם לא. מעדיפה לעשות הכל בנחת שלי ובכיף שלי

פשוט לא לספר לה על זה יותר, ואם שואלת להגיד שהתגובה שלה בפעם הקודמת לא עשתה לך חשק לשתף אותה מעכשיו. תעשי מה שטוב לך ומרגיש לך נכון! עם כל הכבוד, הרבה יותר גרוע שתגיעי ללידה כשאת לחוצה מזה ששום דבר לא מוכן, הרוגע הנפשי בלידה הוא קריטי להצלחה שלה, השאר זה סתם מנהגים ואמונות (שלא מזלזלת, אבל אם זה לא עושה לך טוב- לא חייב לנהוג על פיהם).

קודם כל תמשיכי לעשות רק מה שאת חושבת, תמיד יהיה לאנשים מה להגיד. גם ההורים שלי וגם ההורים של בעלי עשו לנו סרטים שקנינו לפני הלידה ופשוט הפסקנו לדבר איתם על זה, הכל מוכן אצלי משבוע 35. תזכירי שבסופו של דבר אמא שלך רק דואגת לך ורוצה בטובתך אבל ההחלטה היא שלך❤️

גם אצלנו כולם נגד לקנות, אבל לי זה נראה לא הגיוני לחכות ללידה… ואז מה? נתחיל לשלוח אנשים שיאספו, ירכיבו, יכבסו, יקנו, יסדרו? אני רוצה את הסדר שלי, את הנחת שלי ושהראש שלי יהיה רגוע שהכל מוכן ובשליטה. אני אמרתי לכולם שאני מכבדת את הדעה שלהם והם עשו מה שנראה להם כשזה היה שלהם, עכשיו זה שלי וזה יקרה בדרך שלי ואין מקום לדיון על זה.

אני איתך, אחותי! עשיתי *הכל* לפני הלידה! החדר וכל הציוד היו כבר מוכנים כשאני רק בחודש 7 או 8. אמונה תפלה לחלוטין. זה לא שמי שמכינה הכל מראש- יקרה חלילה משהו והיא תחזור בידיים ריקות. ממש לא. אל תתני לזה לנקר לך במחשבות אפילו לרגע. אחרי הלידה הבנתי עוד יותר שזו החלטה נכונה מאוד, ואין סיכוי בעולם שהייתי מצליחה להסתדר אחרת

אין כמו להכין מראש הכל כשאת רגועה ומוכנה ללידה בכייף שתי לידות הקשבתי לשטויות האלה וסתם הלחץ והעצבים שזה הביא לי לשלוח את בעלי לקנות והוא לא מסתדר והכל בלחץ וחסר פה וחסר שם בלידה האחרונה באתי ברוגע ובכייף שאי אפשר לתאר כשהכל כבר מוכן מכובס ומאורגן. תקשיבי רק לעצמך תעשי מה שמרגיש לך נכון, מה גם שאין לשטות הזו שום ביסוס בדת ואני שאלתי רב! תלמדי כבר מעכשיו להיות אסרטיבית ובטוחה בעצמך, אל תתני לאף אחד לא עכשיו ובמיוחד לא אחרי הלידה לערער לך את הביטחון שלך בהורות שלך!

תגידי צודקת סליחה ותעשי מה שטוב לך. אצלי היה כבר חדר מדוגם בשבוע 30. אחרי לידה כולם היו בהלם וזה הדבר הכי טוב שעשיתי.

אהובות תודה ענקית על התמיכה הזו!!! חיזקתן אותי!! לרגע הרגשתי שאני היחידה, תודה לכן❤️❤️❤️