אני חייבת לפרוק וסליחה אם זה קשה.. אני אמא כבר 3 שבועות ואני נהנת ממש מזה ומאוהבת בילדה שלי אבל בעקבות ההריון אני שונאת את הגוף שלי הבטן שלי לא יפה ואני בקושי ישנה אני כל 3 שעות קמה להאכיל אותה בקושי יש לי זמן לאכול או לשאוב אפילו להתקלח או להתפנות ואני ממש בדיכאון בגלל זה

אוייי

אחותיייי את רק שלושה שבועות לאחר לידה יהיה בסדר!!!

ממש מבינה אותך ומכינה את עצמי מעכשיו לזה שיהיה לי קשה להסתכל על הגוף שלי. זה שונה וזה לא אנחנו וזה גם קשה לעבור במעבר חד מהזוהר של ההריון המתוח והמהמם, לבטן שרופפת ולגוף זר. תנסי לנשום, להתרכז באזורים אחרים שאת אוהבת- החיוך שלך ועוד ועוד.. לזכור שהגוף המהמם שלך יצר חיים! וזה מדהים ומותר לו שיקח לו זמן. תסמכי עליו. ויש פוסט שממש אהבתי ומצרפת- https://www.instagram.com/p/COpbb2cHw88/?igshid=MDJmNzVkMjY=

זה ממש לא קשה, 90% מהנשים מרגישות בדיוק כמוך! דבר ראשון את באמת רק בהתחלה, תני לגוף שלך להתאושש דבר שני תבקשי עזרה!! זאת לא בושה, בעל, אמא, אחות, חברה כל מי שיכול לעזור לך גם אם לא תשלימי שעות שינה להיות כמה רגעים עם עצמך יעשה לך טוב ואל תהיי קשה עם עצמך!! כמו בכל דבר ההתחלה היא הכי קשה

וואי מאיה נכנסתי לפוסט וממש מרגש

כאמא לבן שנתיים ועכשיו הריון שני אני יכולה להגיד לך שהכל עובר, גם לי היה קשה תקופה ראשונה לראות את הגוף שלי במראה. החדשות הטובות שרוב הנשים חוזרות לגזרה שלהן תוך חצי שנה גג שנה. אני הייתי מתאפרת קצת בבוקר ועושה אמבטיה מפנקת בערב כולל שגרת טיפוח רגילה שלי גם כשהייתי גמורה מעייפות, כי אין ברירה. בגיל הזה הם גם ככה רוב הזמן ישנים. תחליטי שאת לא מוותרת על עצמך ותמשיכי לטפח את עצמך כשהבייבי ישן וכשהמשמרת עוברת לבעל.