שישי שבת אנחנו אצל ההורים של בעלי. גרים בעיר אחרת אז מתראים אחת לשבועיים. כואב לי מאוד שחמתי לא מעורבת וקרובה לילד שלי. היא באופן מאוד בולט (לפחות בעיני כי כשאני אמרתי לה את זה היא אמרה שזה לא נכון) מעדיפה את הילדה של אח של בעלי. היום באנו ורצינו ללכת לאיזה מקום לילדים, ולהבנתי כבר מראש שהיא לא רוצה לבוא איתנו כי בעלי אמר לה על זה במהלך השבוע. הטענה שלה הייתה שהיא לא רוצה להשאיר את אמא שלה לבד בבית. כשבנו לצאת אז סבתא של בעלי אמרה לכי הכל בסדר, ואז הילד שלי אמר לה לבד "בואי איתי" ובתגובה היא אומרת לו "פעם הבאה אני צריכה לסדר את הבית". ברגע הזה פשוט כאב לי הלב. לא יכולתי להחזיק יותר ואמרתי לה שלא תהיה פעם הבאה ואם היא לא באה היא מפסידה. כי זה באמת מה שאני חושבת שהיא מפסידה את הנכד שלה.. לא יודעת מה הסיבה שהיא מתנהגת ככה, אולי היא לא אוהבת אותי למרות שאני עוזרת לה ומתעניינת אבל נראה שהיא מסוג האנשים שמעריכה רק את מי שלא מכבד אותה. היא כל היום סביב המשפחה של אח של בעלי, ותכף גם פורשת מהעב דה כדי לגדל לו את הילדה. כשגרנו לידה היא בקושי הייתה באה לראות את הנכד שלה ואני בכלל לא מדברת על עזרה. כל כך כואב לי שזה ככה אבל נראה שאן מה לעשות ואני תמיד ארגיש אופציה ב למול המשפחה השנייה שלהם היא תתן את הנשמה. פרקתי...

אז למה חבוא לבקר ככ הרבה? (אחת לשבועיים זה הרבה בעיני) ומה בעלך אומר? זה עוגמת נפש עבורך . חבל. אי אפשר לשכנע סבים לבלות עם הנכדים. סבבה, לא בכח. הפסד שלה

מור כי ככה בעלי רוצה ואני לא רוצה להרחיק אותו. הוא מבין שזה המצב ושותק.. ככה התרגל כל החיים לגדול בצל של אח שלו. הוא הפך להיות אטום למקרים האלה, הוא לא רואה ולא מזיז לו בלב כמו שזה כואב לי. אני מגיעה כל פעם מרגישה רע וחוזרת לבית.. והמשפחה של אח של בעלי אנשים מאוד נצלנים, הם מנצלים אותה ולא נותנים מעצמם כלום והיא מרגישה כאילו שככה אוהבים אותה. כל החיים היא התרגלה לרצות אנשים אחרים אז היא פשוט לא יודעת מה זאת אהבה אמתית... כואב לי על כולם פשוט מעגל דוחה של סבל בשבילי ומרגישה שאני נמצאת בו לבד

אני לא מסכימה עם מור את לא צריכה להתנקם בהם בגלל מי שהם. קודם כל זה לא חשוב בכלל את מיי יותר אוהבת זה לא אמור לעניין אותך וזה לא שלך. אמא שלי סבתא סופר פעילה ובלעדיה אני ואחי היינו קורסים. היא יותר מחוברת לילדים שלי כי רואה אותם כל יום וזה ידוע וזה בסדר! אז אל תחפשי מי יותר אוהב כי זה לא נכון. דבר שני, גיסתי ילדה לפני חודשיים ואמא שלה עד היום לא הגיע לעזור לה או לבקר אותה ולתת לה לנוח או לא יודעת מה. היא כזו, ואמא שלי כל שבוע נוסעת אליה שתנוח - היא כזו. אז כל אחד והאופי שלו ולדעתי את לא צריכה להעלב או לשפוט קחי הכל בסבבה זה הההורים של בעלך ואין סיבה שתהיי איתם בריב. אני בטוחה שיש רגעים שהיא איתו ובטוחה שהיא אוהבת אותו אין דבר כזה שלא. אולי היא פחות סבתא פעילה ויש גם כאלה

אמא ל 2 , הנקודה היא שהיא מתנהלת באופן שונה עם כל אחד. גם כשהיינו קרובים אליה היא בחרה להתנהל ככה. היא אוהבת שמנצלים אותה ומפרשת את זה כאוהבים, ואם לא מתנהגים אליה חרא היא מפרשת את זה כאילו שלא אוהבים אותה.. ככה היא. ואנחנו לא כאלה, אז יוצא מצב שהיא אוהבת עוזרת למי שלא סופר אותה ולי זה כואב.

אבל זה לא להתנקם בהם. היא מרגישה (אני לא יודעת מה קורה שם) שהם לא כזה נהנים בנוכחות שלה ושל הילד. בעלך לא יכול ללכת לשם גם מידי פעם לבד? או כמו שגילי אמרה לקפוץ לביקור?

לצערי לא בעלי מבחינתו לעבור עיר היה הקרבה משמעותית בשבילו, אז המינימום מבחינתו זה להיום שם שישי שבת .

אני חושבת שאת צריכה לעשות שיחה עם בעלך כי זה כבר מתחיל לפגוע בילד שמבקש את קרבתה והיא מסרבת שזה בעיני פשוט מזעזע ! לא שהיא הייתה חייבת לבוא פשוט הגישה שלסדר את הבית יותר חשוב מימך כרגע ( זה מה שהילד חווה) פשוט מחליאה בעיני. הייתי אומרת לבעלי עד שהיא לא תשנה את התנהגותה לא מגיע לה את קרבתנו , רוצה ללכת אתה? תילך. יפה בעיני שכן פתחת את הנושא בפניה וכן אמרת לה את שעל ליבך , עצוב לי שגם בזה היא מזלזלת!!! למה, למה זה מגיע לך או לילדך? ממש לא הייתי מקבלת את זה! איפה שאני לא רצויה או איפה שאני וילדי נחשבים כסוג ב' לא אשאר גם דקה!!! תשוחחי איתו , שלמרות שהוא עבר עיר לא נותן את הלגיטמציה להתייחס אליכם ככה ... מצטערת הייתי נותנת לה להתגעגע או להרגיש שהיא מאבדת אותכם אולי תעריך קצת!!!

נטלי, בדיוק. כשזה מתחיל לפגוע לי בילד זה פשוט מחרפן אותי. לא מספיק שהיא מדברת על הילדה של גיסי בלי הפסקה לידו, ואיפילו קראה לו היום בשם חיבה שלה, חשבתי שהיא התבלבלה אבל מסתבר שלא!! אני באמת אדבר עם בעלי מקווה שה יפתח לו את העניים!!!

את צודקת שאת מתחרפנת הילד שלך מעל הכל וחבל שבעלך לא רואה זאת/ מבליג אבל זה שלו! את כאימא מחובתך להגן ולשמור על ילדך , אימא לא טועה ואולי לבעלך פשוט קל לעצום את העיניים. היא יכולה להעצים נכדה/ לאהוב / לתת לה / להעניק אבל בשום פנים לא על חשבון של ילדך!!! עצוב שהיא מעצימה אותה כל כך לידו, מה זה גורם לו להרגיש? הנפש שלהם כל כך עדינה בהתחלה לא הייתי מרשה לזה ואת הכינויי חיבה שלה שתשמור לעצמה. מקןוה בשבילך שבאמת יהיה שינוי! כמו שציינתי נראה שהיא כ"כ תקועה בתחת של עצמה ( סליחה פשוט ממש מתעצבנת בשבילך ובשביל הילד) שעד שהיא לא תאבד היא באמת לא תעריך , לגבי בעלך תני לו דוגמאות ! תראי לו את המעשים שלה ושיתעורר! בהצלחה, שולחת חיבוק ❤

את צודקת לגמרי מצד אחד לראות את זה מהצד זה הרגשה נוראית . פשוט תגיעי לשם לעיתים יותר רחוקות ותתני לה להבין שזה לא מובן מאליו . בסופו של דבר - התפקיד שלך זה להיות האמא הכי טובה לילד שלך והיא הכי אמיתי לא כזה מעניינת 🙂 אם היא לא מנסה אפילו ליצור רגעים עם הנכד שלה היא לא שווה את הנסיעה אליה בכלל . ובעלך שיתעורר על עצמו ויתחיל להעיר לה כי זה ממש לא במקום שהוא לא מגיב לזה . זו דעתי 🤷🏻‍♀️

אני הייתי מדפדפת אותה ואם בעלך רוצה ללכת כל שבועיים ולא מתחשב ברגשות שלך אז אולי שילך לבד? אצלנו גם אני לא יכולה לסבול את הבירבורים של חמותי היא טוחנת תמוח מספרת אותו סיפור מיליון פעם ויכול להתהפך על כלום אז בעלי הולך עם הילדים ואני מרוויחה זמן איכות עם עצמי כולם מרוצים

בטח שזה הרבה פעם בשבועיים מינימום פעם בשלוש שבועות שלפחות תיהיו גם שבת לבד פעם אחת ופעם אחת אצל ההורים שלך

פשוט וקל! עם כל הכאב שיש קחי צעד אחורה!!! לא מגיע לך יחס כזה ובטח לא לילד שהוא לא קשור לכלום מסכן. גם אם יש לה משהו איתך והיא מעדיפה את הצד השני, עדיין ילדים לא קשורים לזה! אל תתענייני בה יותר מדי תתקשרי פעמיים בשבוע לשאול לשלומה ותשתדלו לעשות גם שבתות בבית ככה עדיף אולי היא תבין את כל הטעויות שלה! נכון שיש צד שמחוברים אליו יותר אבל היא כן צריכה להיות איתכם ולכבד, ולהיות עם הנכד הוא גם חלק מהנכדים כמו כל השאר… ואם היא לא תלמד אז תמשיכו להתנתק!