אתמול היה לי ריב קשה עם בעלי. אני בשבוע 17 ובאמת לא חוסכת ממנו את העצבים שלי בחודשים האחרונים- על כל דבר, אתמול הוא פרק הכל, קם והתעצבן ואמר דברים קשים, כאילו שכח לגמרי שאני בהריון… לי מאד קשה לקבל את זה, לא מסוגלת להסתכל עליו… מבחינתי, כשאשתך בהריון אתה צריך להיות אקסטרה רגיש ולא להגיע למצבים כאלה. (הוא צעק, התעצבן מאד, אמר לי ׳אם צריך גם נתגרש אם באלך׳, ורצה לצאת מהבית לשעה להרגע-אני לא הסכמתי). זהו. לא יודעת מה הפואנטה פה, אולי לפרוק… ולהגיד שכרגע אני לא יכולה להסתכל לו בעיניים. מה דעתכן?

נשמע ממש קשה. לפעמים זה טוב להתאוורר לבד רגע וגם עדיף כדי לריב ברוגע. זו תקופה מאוד לחוצה לשניכם ולפעמים באמת אקסטרה רגישים, במיוחד עם כל ההורמונים… אני תמיד בעד לנסות לדבר כל הדברים בנחת על הספה לבד, כששני הצדדים יחסית רגועים ומוכנים לשיחה פתוחה וכנה. בלי לתקןף ולשפוט את הצד השני, אלא לשמוע מה כל צד מרגיש מהצד שלו, איך הוא נפגע ולנסות להבין ביחד איך משפרים את הנקודות חיכוך האלה.

תשמעי, גם הוא בן אדם ויש גבול ליכולת ההכלה. גם לנו היה ויכוח דומה… צריך לזכור שהאומנם אנחנו הורמונליות אבל גם להם יש רגשות והם נפגעים ולא נעים להיות בבית כשכל הזמן עצבניים עליך.. ואת עוד בתחילת ההריון.. אני מבינה מאוד את המקום שלך, אבל את צריכה להבין את שלו. זה שרצה לצאת להירגע זה יפה.. בשביל לא לפוצץ את הדברים. כמו שאמרו, תדברו שוב ששניכם רגועים

יש לי דעה שהיא לא הכי פופולרית. גם כשאת בהריון ועצבנית, את צריכה לשלוט באיך שאת מתנהגת לבעלך, את לא יכולה להתנהג אליו איך שיוצא כי את עצבנית ובהריון, ואז להיות מופתעת כשנמאס לו . נכון את בהריון, אבל הוא עדיין בן הזוג שלך שחשוב לך, שעובר איתך ביחד את התהליך הזה, מאוד קשה לדאוג ולגלות אפתיה ולתמוך במישהי שמוציאה עליך את העצבים. אני מאוד הערכתי את בעלי בהריון, וכל דבר קטן שעשה הוא קיבל חיבוק ונשיקה ומילה טובה, וזה רק הועיל לשנינו - הוא רק רצה לעזור יותר ולפנק, ואני התפנקתי ונעזרתי בו מאוד.

אמרת בעצמך שאתצלא חוסכת ממנו את העצבים שלך. בהריון או לא הוא לא שק אגרוף והגיוני שהוא מלא. אל תשכחי שאת סופר הורמונלית כרגע ועוד יותר אל תשכחי שגם הוא חלק מההריון הזה אז גם עליו עוברים דברים. סה"כ מאוד אנושי.

תודה בנות. חשוב לי לשמוע את מה שאתן כותבות…גם אם זה מהצד השני… אני מרגישה שההורמונים משתלטים עליי לפעמים. בעלי באמת עושה המון, מחזיק פה את הבית ב2 ידיים… ואני כן מקפידה להודות לו על זה (מאד). אבל גם מתעצבנת ו״נתקעת״ על הרבה דברים ולא מצליחה לשחרר… אתמול מבחינתו עלו מים עד עד נפש. ואיבד שליטה …

הוא כנראה גם לא התכוון לכל מה שאמר והקצין, תחבקי אותו, תגידי שאת מבינה אותו ואת הקושי שלו...

אני בטוחה שכמו שכתבת פה, את תוכלי לשבת ולהגיד לו את זה והכל יהיה בסדר ❤️🙏

כולן פה רבות עם הבעלים זה טבעי ורגיל. בלהט הריב צריך להגיד לעצמך בראש שזה לא סוף העולם כי הכל אצלנו מוקצן בגלל ההורמונים. ובאמת אחרי יום יומיים הכל נראה אחרת. במיוחד כשזה הריון ראשון הם לא היו אבא לפני ולא היו בני זוג לאישה בהריון לפני וצריכים להסביר להם כמו אידיוטים שאנחנו רגישות ופגיעות ולנסות להחדיר להם לאט לאט שזה לא מצב רגיל.