גמילה - עזרה!!! יש לי בת 2.8 שאני חייבת לגמול אותה עד ספטמבר קניתי הכל - ספר גמילה, סיר, תחתונים שאוהבת, חיתולי גמילה. צריך עוד משהו? אין לי חברות כל כך והסבתות אומרות שאיחרתי את הגמילה שלה בשנה רק בסופש היא בבית, שאר הזמן בגן ושם הרוב גמולים - היא הכי קטנה שם.. היא מכחישה שיש קקי, עושה בחיתול ואומרת שאין - חלק מהזמן. לפעמים הולכת לסיר ועושה בכאילו ממה להתחיל?? מפחדת להשאיר לאוגוסט תעזרו לי ושתפו אותי בתהליך שלכן

.

למה חיכית כל כך הרבה זמן? היא כבר ממש גדולה אני הייתי פשוט מורידה לה את החתולים לגמרי ורק בשינה שמה לה ומתכוננת נפשית שהיא תעשה על עצמה הרבה בימים הראשונים עד שהיא תרגיש לא בנוח והיא תתחיל כמובן לבקש ללכת לסיר.. שמעתי על השיטה הזאת מישהי שזה עבד לה.

חיכיתי כי ככה יצא, מה זה משנה למה היא בבית רק שישי שבת, מה לעשות בראשון שחוזרת לגן??

אין מה לעשות את חייבת להוריד חיתול ופשוט להתחיל, יהיו הרבה פיספוסים אבל היא תבין מהר שלא כיף לעשות קקי על עצמה. דברי עם הגננת, תשתפי אותה שאת מתחילה את התהליך, תביאי לה הרבה בגדים להחלפה לגן. הגננת אמורה לדעת לתמוך בתהליך. העיקר להיות סובלנית עם הילדה, לא לשדר לחץ, להסביר הכל ברוגע, לא לכעוס על פספוסים ולא להפסיק את התהליך באמצע כי זה יבלבל אותה עוד יותר

קודם כל נפטרים מהחיתול במהלך היום שמים תחתונים מסבירים שהיא כבר גדולה וצריך לעשות בשירותים / סיר. תפרדו יפה מהחיתול של הקטנים .והימים הראשונים כל עשרים דקות תקחי אותה לסיר לעשות פיפי/ קקי.. לאן לאט תפסיקי יהיו פספוסים תסבירי לה שלא עושים בתחתונים שזה מלוכלך ולא נעים ושפעם הבאה תרוץ ישר לסיר לפני שיוצא הפיפי…. הרבה סבלנות לא להתיאש זה פדוט קורה מעצמו לא ביום זה תהליך.

בגלל שהיא גדולה ומבינה זה אמור להיות יותר קל ומהיר. תסבירי שעד היום עשית פיפי וקקי בחיתול ועכשיו את כבר גדולה וילדים גדולים עושים בשירותים. כל הילדים בגן עושים בשירותים , אמא ואבא עושים אחיינים וכו'... תכניסי אותך איתה שאת עושה בעצמך סבלנות והתמדה. יש ספר וסרטונים על זה . הכי חשוב לא להלחיץ אותה שזה יהיה נחמד וטביעי . אפשר בועות סבון או משהו שהיא אוהבת . תקחי אותה לקנות תחתונים עם דמויות שהיא אוהבת . פספוסים זה חלק מהלמידה כשזה קורה להגיב הבענייניות שפיפי וקקי עושים השרותים עד שתקלוט תפרנציף בהצלחה!!

הכי חשוב - לא לעשות מזה "תיק", לעשות מזה כיף. להלהיב אותה שהיא גדולה, שהיא עושה בשירותים כמו אמא ואבא, שתחתונים זה וואו, להתלהב כשהיא מצליחה ולא לעשות סיפור כשהיא מפספסת. אפשר להגיד משהו בסגנון של "לא נורא, בפעם הבאה נצליח" אבל לא לכעוס או להתבאס כי זה הופך את כל הסיפור ללא נעים ולא כיף. תתכונני שזה קצת מעיק ודורש כוחות ממך כי צריך לנקות פספוסים, אבל

(סליחה, נשלח לי :) ) .. אבל מאמינה שהיא תתפוס את זה די מהר. וגם יש רגרסיות לפעמים אחרי הצלחות, גם זה לא נורא.

אני גמלתי את הבת שלי בגיל שנתיים ושבעה חודשים בדיוק בתחילת יולי, כלומר לא הרבה לפנייך והכל היה בסדר בגן עירייה בספטמבר. בעקבות שיחה עם הגננת התחלתי כמה ימים של להוריד חיתול רק אחהצ, שמתי סיר בסלון שיזכיר לה ולא לקחתי הרבה לשירותים, האחריות צריכה להיות שלה. קניתי תחתונים שהתלהבה הדבקנו מדבקות שאוהבת על הסיר והעברתי מסר שגדולה ושיבחנו כשהצליחה. הסברתי לה גם בגוף איך מרגיש שיש פיפי וקקי והקראנו ספרים בנושא. אחרי כמה ימים שהיתה בבית אחהצ, הורדתי באופן מלא בהתחלה בסופש ומייד אחכ כבר בגן לפי הסכם עם הגננת.