הלידה מתחילה להתקרב והחשש הכי גדול שלי זה הפחד מהכאב... זו הלידה הרביעית שלי ובקודמות לקחתי אפידורל (בפתיחה די מתקדמת יש לציין) והפעם ממש רוצה טבעי אבל מפחדת שלא אשרוד במיוחד את הסוף ויציאת התינוק... שאשבר וכנראה הפחד היותר גדול שאאכזב את עצמי עד עכשיו הדחקתי והכחשתי את הנושא והיה לי ברור שזה אפשרי ופתאום נכנס בי פחד גדול שממש משתק אותי והוא הכמעט יחיד שעולה בי כשאני חושבת על הלידה... כל אלו האלופות שילדו טבעי מה עזר לכם ברגע האמת? ומה היה הרגע הכי מאתגר ואיך צלחתם אותו??... מחפשת במה להאחז, עידוד או כל דבר שיעזור לי להפיג את הפחד)) אשמח להשראה שלכן🙏

האמת שאני אישית ילדתי עם אפידורל. לא מחפשת להיות אלופה, מחפשת שלא יכאב לי 😹 מעניין אותי למה את רוצה בלידה הזו פתאום ללדת בלי?

ילדתי טבעי ב"ה אבל לא שללתי אפידורל. היה רגע שהצירים היו כ"כ כואבים שכבר ביקשתי אפידורל אבל בעלי עודד אותי להמשיך כי הייתי לקראת הסוף והמיילדת הייתה קשובה ומעודדת. לדעתי חשוב להיות בחדר לידה עם אנשים שמאמינים בך ומעודדים אותך וכאלה ששומרים על רוגע בשיא הלחץ. תאמיני בעצמך שאת יכולה לעשות את זה וזה יקרה וההקלה אח"כ אדירה והתחושת ניצחון גם כן. הלידה שלך לא תלויה באפידורל אבל גם אם החלטת לקחת אפידורל , הכל בסדר, את עדיין אלופה . אז שמרי על ראש פתוח. עוד טיפ קטן - קחי איתך בקבוק מים חמים כדי לשים על הגב בזמן הצירים.

.

מיכל בגלל שבלידות הקודמות מהרגע שלקחתי אפידורל הלידות התעקבו ובמיוחד ביציאת התינוק זה לקחת שעות בכולן וממש הרגשתי את ההבדל אני כמעט בטוחה שבלי אפידורל אפשר ללדת הרבה יותר מהר כי הגוף בתנועה מקסימלית וגם שהפעם בא לי אחרת ובעיקר להוכיח לעצמי שאני מסוגלת🙏😌

תודה שומשום יקרההה!! זה ממש מעודד לשמוע כאלו שהצליחו ובאמת צריך תמיכה מלאה ממי שאיתי (לצערי לא מצאתי דולה שאני מתחברת אליה ולא רוצה להתפשר רק כדי שתיהיה איתי מישהי))... ותודה על הטיפ עם הבקבוק אנסה בעזה🙂♥️

לצערי האפידורל לא עבד לי בכלל ו25 שעות צעקתי, בכיתי וכאבתי והרגשתי שאף אחד/ת לא מבין אותי עבורי היה סיוט מתמשך ..! אין משהו שממש עזר , הייתי נוראית כעסתי על כולם כי התרופה לא עבדה! מה שעזר לי בעיקר זה כל ציר להתפלל ולצרוח, פשוט צרחתי את חיי ולא התחשבתי במה שאומרים לי מסביב- עשיתי מה שנכון לי ונפנפתי דעות של "אוייש נו זה לידה מה חשבת שיהיה" עיצה שלי זה להיות מוקפת בתמיכה ושמירה ולא רק אדם אחד אלא לפחות 2 / 3 שכשהוא מתעייף או יוצא לעשן / לאכול אז אימא אחות או אח או חברה נכנסים ואת לא נשארת לבד.

גם אני לקראת לידה רביעית, ובדיוק אתמול פרסמתי פוסט רועד מפחד 😂 וזה אחרי שלוש לידות שנחשבות טובות מאוד, בלי אפידורל ובלי תפרים, ועדיין, כנראה שהפחד הוא באמת טבעי. למרות שילדתי טבעי, אני לא רואה סיבה למחוק את האפידורל מרשימת האופציות. בלידה השלישית הרגשתי שכבר גדול עלי, וביקשתי אפידורל, בלי טיפת אשמה או תחושת כישלון. בסוף לא לקחתי, אבל העניין הוא שכן עזרה לי הידיעה שיש משהו שיכול להציל אותי במידת הצורך. לגבי הפחד מהסוף, אני לא יודעת איך זה אצל כולן, אבל אצלי הסוף הוא החלק הקל יותר. נכון ששורף בזמן יציאת התינוק, אבל המעבר לשלב שבו יש לי "משימה" ואני פעילה יותר מאוד עוזר בראש. וחוץ מזה שזה שלב ששוב- אצלי לפחות הוא קצר יותר, ואני כבר ממש מצפה לתינוק, אז רגשית זה קל יותר. את יודעת שאת דוחפת והתינוק שלך תיכף יהיה בזרועותייך, אז זה ממש שונה. דבר נוסף, שאני מקווה להצליח הפעם: ילדתי לידות ראשונה ושלישית על הגב, ושלב הלחיצות היה יותר ארוך ויותר כואב משמעותית!!!! מאשר הלידה השנייה שילדתי על הברכיים. הילד החליק ממני כמו מרגרינה, המיילדת לא הספיקה ללבוש כפפות.היה פשוט מהמם. הרגעים המאתגרים ביותר, ושמתי לב רק בדיעבד זה תמיד לקראת הסוף. באמת, הכי קיטש שיש, שהרגע החשוך ביותר הוא רגע לפני זריחת השמש. זה הרגע שתמיד שקלתי בו אפידורל, ותמיד אמרו לי- יאללה! את כבר בסוף. ושניה אח''כ כבר ילדתי. וזה גם לגמרי טבעי. זה שלב היאוש, וזה פשוט קורה. "אני לא יכולה" וכו', ושניה אח''כ הכל נגמר ואת עם תינוק ריחני עלייך. דבר אחרון, אני אחפש עוד מעט, ותודה שהזכרת לי, בשביל עצמי😍 אני תמיד מדפיסה לי דפי צביעה, אולי לדתיות זה פחות מתאים... יש עליהם משפטים באנגלית שמאוד מחזקים, אולי אפשר למצוא משהו דומה גם בעברית.

https://www.slideshare.net/comandantejacoba/celebrate-birth-coloring-book

אנונימית שמחה שעזרתי! את לא באמת חייבת דולה. את + המיילדת + מלווה בחדר לידה זה מספיק. והבקבוק מים חמים באמת מציל! גם לעשות מקלחות חמות אבל לקראת הסוף כבר אין כוח לקום מהמיטה ולהכנס למקלחת, שלא נדבר על להתנגב אח"כ.. לידה קלה 💜🙏