שבורה לגמרי. אולי זה ישמע לחלק כמו תלונה מיותרת, אבל אני כבר לא מסוגלת. אני בשמירה, עם צירים מוקדמים, וכל פעם אני מתאמצת קצת איכשהו אני מגיעה שוב למיון. אז לא נותנים לי לעשות כלום. אני לא יוצאת. פשוט כלואה בבית שגם בו אני לא יכולה לעשות כלום. נשבר לי כבר. בא לי כבר ללדת כדי שאוכל לעשות משהו עם עצמי. וכל פעם שאני מציעה לצאת, ולא לבדיקות, אז אומרים לי - "עזבי, אני אביא לך". או - "לא כדאי שתתאמצי. רוצה שנזמין לך משהו במקום?" ולא, לא בא לי. בא לי לצאת, בא לי לראות את הים, בא לי לעשות הכנות לקראת התינוק שעומד להגיע, בא לי לסדר, בא לי לנקות. בסוף אני רק בוכה

איזה שבוע את ? הכול בסדר תהיי חזקה זה שווה את זה

אוףףף. באיזה שבוע את? ואני ממש מבינה אותך. גם אני הייתי ככה בשמירה משבוע 15 בגלל צירים. וכל תזוזה גרמה לצירים וקיצור צוואר. אבל לא זזתי כי הבת שלי נולדה בשבוע 30 וידעתי כמה זה קשה. לכן אני אומרת לך זה שווה בסוף. בע"ה את תלדי בזמן ותחזרי לעצמך

את ממש לא סתם מתלוננת הריון זאת תקופה לא פשוטה בלי שום קשר למה שאת עוברת שזה מגדיל את הקושי מאחלת לך בהצלחה גדולה בהמשך ובריאות

וואי, קשוחחחחח אולי טיול באוטו עד לים ותשבי שם? בלי להתאמץ.... אני חושבת שאם תהיי גלויה ותגידי את הדברים כמו שכתבת פה אז תצליחו למצוא פתרון שיעזור לך.. בסוף בסוף הם רק דואגים לך ולתינוק.....

וואו מבינה אותך ממש אני משבוע 23 בשמירה ועכשיו 38 מרגישה ממורמרת וכלואה משבוע 36 כבר יכולתי לצאת אבל אז התנפחו לי הרגליים והתחילו הצירים כל היום רק לא צפופים באמת שאני מרגישה בן אדם אחר בהריון הזה ואין מבינה ממני שולחת לך חיבוק ענק באיזה שבוע את?

smadi ואמא של דבשוש - אני בשבוע 33 ואני בשמירה משבוע 22.. ותודה לכולכן, אני יודעת שזה שווה את זה בסוף, אבל זה נראה שלא ייגמר לעולם כבר.. ליטל - דיברתי עם בעלי, אפילו ביקשתי ממנו להצטרף אליו לסיבוב במכולת השכונתית כי אני חייבת קצת להסתובב. הלך בלעדיי ונפגעתי ממש. נראה אם אצליח לשכנע אותו לצאת לנסיעה לים.. הריון 1 שבוע 38 - אני עם צירים סדירים כל היום כל יום.. כאב מתסכל. לפחות את ממש בסוף. מקווה שתלדי בקרוב (בידיים מלאות כמובן) ותוכלי לחזור להרגיש חופשייה שוב

יאללה עוד קצת לפחות עוד חודש נסיכה וזהו הכל בסדר מחזקת אותך

וואייי לפחות את כבר בסוף. אבל אולי כדאי שתחכי רק 4 שבועות? אני יודעת שים יכול לעשות זירוז

יכולה להגיד לך שאני הייתי במצב בול כמו שלך רק בבית חולים!!! שזה יותר סיוט תאמיני לי בלי פרטיות בשיט לא שאני מזלזל בך טת היומולדת שלי חגגתי שם והתחננתי לצאת להתאוורר בעלי לקח אותי עם כיסא גלגלים לים שבוע אחרי ילדתי את הנסיך שלי בלידה מוקדמת תהיי חזקה זה זמן שיעבור

את ממש לא סתם מתלוננת בהריון של הבת שלי היה לי ככה משבוע 18 תאמיני לי שזה סיוט אי אפשר לעשות כלום כל היום מנוחה עד הלידה הייתי במנוחה ועכשיו הריון שני היה לי דימום אז שוב פעם מנוחה ואני רק בשבוע 11 ובקיצור זה לא התלוננות סתם תאמיני לי שכיף לעשות הכל

מחזקת אותך ממש כול במצבך תודה באמת מקווה שאני אלד בקרוב מאד כי אני ממש מרגישה רע 🥺🥺פיזית ולא פחות נפשית

תנסי לשתף אותו איך זה גורם לך להרגיש שאת כל היום בבית. תסבירי לו שאת מרגישה כלואה, שאת חייבת להתאוורר קצת, שאת משתגעת כבר. אני חושבת שהוא לא באמת מבין איך את מרגישה....

תודה עופרי ואמא של דבשוש. השאיפה שלי זה להחזיק עוד חודש לפחות.. T- הייתי במלא אישפוזים, און אנד אוף יפה שהוא.לקח אותך ככה לים וואי אודל לביא - נשמע ממש קשוח... נראה לי הייתי מגיעה לגהה אם הייתי בשמירה משבוע 11 הריון 1 שבוע 38 - חיבוק ענק ליטל - אני בטוחה שהוא לא מבין אותי. היום התפרקתי לחלוטין ובכיתי המון. אולי עכשיו הוא יתחיל להבין... ושוב תודה לכולכן, ממש ניחמתן אותי אני מרגישה הרבה יותר טוב בזכותכן

את מהממת ואמיצה וגיבורה ובאמת באמת שאף אחד לא יכול להבין את התסכול והייאוש בלהרגיש לבד זה לא מעט זמן זה לא חודש שעובר מדובר בחוסר תעסוקה בקושי נפגשתי עם חברים ממש אני לא הבן אדם שאני אני חושבת ללכת לאחר ההריון לטיפול דיקור וגם משהו פסיכולוגי כי אני מרגישה שהתקופה הזו פשוט שינתה אותי ולא לטובה וכמובן שבעה הילד ייתן אור ויביא איתו ברכה נהיה יותר פעילות אמן מאחלת לך שיעבור לך מהרר ובשלום ובטוב והמשפט הכי מעצבן אבל הוא נכון בסוף הכל חולף ❤️❤️❤️